תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קד
מי שיש לו חנות למכור כלים וקונה מישראלים ומגוים ונתערבו הכלים איך יעשה בטבילתם:
הנה אם הרוב מכלי ישראל אין כלי גוים בטלים ברוב כי יש להם היתר ע"י טבילה וכדאיתא ביו"ד סימן ק"ב ס"ג כלי שנאסר בבליעת איסור שנתערב באחרים ואינו ניכר בטל ברוב לפי שצריך הוצאות להגעילו ל"ח דשיל"מ וא"כ טבילה במים דא"צ להוציא הוצאות הוי דשיל"מ ואינו בטל וגם למהרש"ל שהביא הש"ך שם דבל"ז ל"ח דשיל"מ כיון דלא בא ההיתר ממילא מכח זמן הרי הקשו עליו מנדרים ותרצו אחרונים דשאני נדרים דיש מצוה בהתרתן וא"כ ה"נ יש מצוה להטביל כלים הנקחים מן גוים ובלאה"נ מי יקל ראש נגד הרשב"א והש"ך נמי תמה על היש"ש ולא ס"ל סברת היש"ש:
ואם כלים שניקחו מן הגוים הם הרוב פשיטא דכולם צריכים טבילה אך לענין הברכה י"ל שלא בטלי כלי הישראל לפימ"ש המ"כ שהביא הפרמ"ג בפתיחה לתערוב דהיתר באיסור לא בטיל ועוד לפימ"ש הר"ן בנדרים דף נ"ב בטעמא דדשיל"מ לא בטיל דהא ר"י ס"ל מב"מ לא בטיל ויליף מדם הפר ודם השעיר ורבנן דס"ל דמב"מ בטיל משום דזה איסור וזה היתר חשובו מין בא"מ ול"ד לדם הפר ושעיר דשניהם עולין וכשרים לזריקה אבל כשהאיסור יש לו היתר הוי כמין במינו ונטו רבנן להחמיר דלא ליבטל עיי"ש וא"כ כשנתערב היתר ברוב איסור והאיסור דבר שיש לו מתירין גם כן חשוב מין במינו ולחומרא אזלינן דלא בטיל וא"כ כשנוטל כלי מן התערובות אמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה ואפילו פירש שלא בפני ישראל די"ל כל דפריש מרובה פריש מ"מ לחייבו בברכה אי אפשר דלענין ברכה לא אזלינן בתר רובא כדאיתא בזכל"א ח"ג בחא"ח אות סמך בד"ה איך שיהי' דאפילו הספק במצוה עצמה אם חייב ורוב הפוסקים ס"ל דחייב מ"מ לענין הברכה חיישינין למיעוטא ולא יברך ולפ"ז כלים הבאים ממרחקים ואין ידוע אם הם מן ישראלים או מן גוים אף אם רובן של גוים מ"מ לא יברך על טבילתן ועמ"ש לעיל סימן פ"ד ואם רובן מן ישראל אף די"ל כל דפריש מרובא פריש מ"מ כיון דישל"מ בטבילה י"ל דלא מהני רוב לדעת היש"ש שבמג"א סימן תקי"ג סקי"ג וכ"ד הר"ן כמ"ש בממצה"ש שם דבדשיל"מ לא אזלינן בתר רובא ואף דמהמרדכי שם במג"א נראה דס"ל דגם בדשיל"מ אמרינן כל דפריש מרובה פריש מ"מ האיכא מיא בנהרא ובנוב"ת חיו"ד סנ"ג הביא מהמג"א זה וכתב דגם הרי"ף ורמב"ם הכי ס"ל כהיש"ש: