אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קג

סימן קב

משומד שמחזיק חנות עם כלי מתכות וזכוכות ולוקח הכלים מפאברוק של ישראל והאומנים ישראלים הדרים בירושלים והמשומד דר בטבריא ויש סוחר ישראל המחזיק חנות ג"כ עם כלים ולוקח מן זה והוא מחזיק חנותו בחברון ולפעמים כותב זה הדר בטבריא לירושלים לשלוח כלים לישראל הדר בחברון והוא ישלם אם חייבין הכלים בטבילה:

הנה לענין משומד עדיין לא מצאתי מבואר אלא מסתברא דדינו ככלים הנקחים מן הגוי להטבילו שיצאו מטומאה לטהרה ולפ"ז גם משומד כשחזר לדת ישראל כליו צריכין טבילה לעצמו וי"ל דלפימ"ש במיוחסות סימן קמ"ב דמומרת שהולידה מגוי ישראל כשר ומיוחס הוא ובשו"ת רשב"א סימן אלף קס"ב כתב נמי דהוא ישראל כשר ומזוהם הוא הרי דמה"ת הורתו ולידתו בקדושה מיקרי אבל למהר"י מינץ סי"ב ורשד"ם ס"י מומר שקידש אין מקודשת רק מדרבנן ה"נ כליו צריכין טבילה:

אך בנידון כזה הרי לא נקנה הכלים להמשומד דהא עדיין לא נתן דמי הכלים ולא באו הכלים לרשותו שיקנה ע"י חצרו או משיכה רק נקנו הכלים לישראל הדר בחברון כשבאו לרשותו ואפילו אם זה הדר בטבריא הקדים דמי הכלים לבעל הפאברוק שבירושלים מ"מ הוי כמו הילך מנה ויהא שדך קנויה לפלוני דנקנה השדה לפלוני לא לבעל המעות כדאיתא בפ"ק דקידושין דף זיין ובחו"מ סימן ק"ך ס"ד ואף דכתב שם בשם יש אומרים ומשום דרמב"ם לא פסק הכי וכדאיתא בבאה"ג שם מ"מ גם בעל המעות לא קנה דהא בעל המעות ובעל הכלים לא נתכונו שיקנה בעל המעות רק שיקנה פלוני הדר בחברון ועוד כיון דזה הדר בחברון אמר לזה הגוי או המשומד להקדים מעות בעדו הוי כאומר אוזפינהי מעות וזיל זבין לי דקונה המשלח ולא השליח דהא זה הדר בחברון חוזר ומשלם לזה הדר בטבריא ומבואר בש"ך ואחרונים בחו"מ ר"ס קפ"ג דכה"ג נקנה להמשלח ולא לבעל המעות שהלוה מעותיו להמשלח וכ"ז נ"מ רק באתרא דנהגו לקנות מטלטלין בכסף לחוד אבל זולת המנהג בלא"ה אין מטלטלין נקנין לישראל מישראל בכסף רק במשיכה ומשומד לענין קניינים דינו כישראל כמ"ש חת"ס בחחו"מ סימן קל"ד והובא בפ"ת לחו"מ סימן קצ"ד סק"א ולפ"ז אפילו אמר לו זה הדר בחברון לזה הדר בטבריא קנה לעצמך ואני אקנה ממך ואתן לך ריוח דכה"ג קנה זה הדר בטבריא קודם כמ"ש בחו"מ סימן קפ"ג ס"ד מ"מ הרי מטלטלין לא נקנו בכסף לחוד ואף למ"ד דמן התורה קונה ישראל מישראל בכסף לחוד רק מדרבנן אינו קונה אלא במשיכה מ"מ כלי זכוכית דאינן חייבין בטבילה רק מדרבנן אהני דרבנן לדרבנן אבל לענין כלי מתכות דחייבין בטבילה מה"ת תליא בפלוגתת הפוסקים הובאו במח"א בהלכות מכירה קנין מעות אם לענין איסורא דאורייתא לא הפקיעו חכמים קנין מעות לכן צריכין טבילה בלא ברכה:

וגם כלי זכוכות הנקחין מן מומר אף לפימ"ש דתליא בפלוגתא אם מן התורה לענין קידושין חשוב כגוי גמור וא"כ לענין כלי זכוכות הוי ספק דרבנן מ"מ האיכא נהרא זיל טבול:

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה