אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן כ

סימן יט

שאלה על מ"ש בתשורת ש"י בסימן י"ד דרביעית יין שמזגו במים אין לברך אחריו מעין שלש משום דהמים מפסיקו כתב השואל דזה תליא במה שנחלקו אם שותה קאווי חם דמוכרח לשתות מעט מעט ושוהין מתחלת השתיה עד סוף שתיית רביעית יותר מכשיעור שתיית רביעית אם אמרינן כיון דאורחיה בהכי מצטרף את"ד.

תשובה זה אינו דכאן כ"ע מודי דהוי הפסקה דאין לומר אורחיה בהכי רק אם דרך רובא דעלמא כן כדאמרינן בעירובין דף כ"ח אטו בבל רובא דעלמא ושם דף כ"ט אטו פרסיים רובא דעלמא ננהו ובשבת דף צ"ב ואנשי הוצל רובא דעלמא ושם בדף קמ"ד ע"ב מנשיא בן מנחם הוי רובא דעלמא ופרש"י דמשום איהו לחודיה נשוי דרך רמונים לסחיטה הרי דבכל דבר שבאנו לומר אורחיה בהכי היינו אם הוא אורח רובא דעלמא וכן מצאתי בשו"ת זרע אברהם בחא"ח ס"ד אלא שלא הביא ראיות הללו והנה כתב רמ"א בא"ח סימן רע"ב ס"ה דיינות שלנו יותר טובים בלא מזיגה ומקורו מהטור וראשונים א"כ ודאי רובא דעלמא שותים בלא מזיגה ול"ל אורחיה בהכי ואם המוכר יין סבאו מהול במים רע רע יאמר הקונה משא"כ שתיית קאווי חם דרובא דעלמא שותים מעט מעט.

והשיב השואל דאדרבה משבת ראיה להיפך דהרי מבואר שם דהיכא דאחשביה ל"א בטלה דעתו וכ"כ מג"א ר"ס ש"כ ולא דק דהא בשבת שם דף קמ"ה מסיק ד"ת אינו חייב אלא על דריכת זתים וענבים ופרש"י אסרה תורה מלאכה ודריכת זתים וענבים הוא דשויא מלאכה אבל שאר דריכת לאו אורחייהו בהכי ולאו מלאכה ננהו עכ"ל הרי דרק חומרא דרבנן בסחיטת רמונים משום דאחשבינהו למשקה גזרו משום דנראה כמלאכה דסחיטת זתים וענבים אבל לענין ברכה מהיכי תיתי לומר דאחמרו לברך דהוא חומרא דאתי לידי קולא ברכה לבטלה כיון דמדינא לא חשוב אורחא בהכי מחמת דאחשבינהו ולא שייך בזה לגזור משום איסור דאורייתא והמג"א גם לענין איסור סחיטה העלה דדוקא אם יש אתרא ודוקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה כאלו היו סוחטין ג"כ וזה לא שייך כאן.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה