אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן יב

סימן יא

ש"ע א"ח ספק אם קרא ק"ש חוזר וקורא ומברך והוא מהש"ס דפליג ר"א על ר"י דספק קרא ק"ש אינו חתר וקורא וכתבו הפוסקים דקי"ל דחוזר וקורא משום דק"ש דאורייתא וכתב המג"א דלפ"ז אם יודע שקרא פסוק ראשון כתב הל"ח דאינו חוזר וקורא דהשאר רק מדרבנן מיהא בסימן ס"ד סעיף ג' משמע שצריך לחזור עכ"ל וקשה למה כיון דאחר פסוק ראשון רק דרבנן.

ונ"ל דיש להקשות על מה דאר"י דאינו חוזר וקורא נהי דס"ל דכל ק"ש מדרבנן כדאיתא בברכות דף כ"א מ"מ כיון דודאי נתחייב וספק נפטר אין ספק מוציא מידי ודאי כדאיתא בפ"ק דפסחים דף טית וכבר נתקשה בזה הפלתי ביו"ד סימן ס"ט והצל"ח בברכות שם ועוד קשה לפי מ"ש הפנ"י בברכות דף י"ב הא דספק דרבנן לקולא היינו במקום פסידא או טרחא מרובה או במקום דחק וכ"כ הבית מאיר ביו"ד סימן קכ"ב א"כ ה"נ למה לא יחזור מספק לקרות ק"ש אפילו לאו מטעם אין ספק מוציא מידי ודאי:

לכן נ"ל הא דאר"י ספק קרא ק"ש היינו דמסופק על ק"ש וברכותיה וכן משמע מדברי הרמב"ם והש"ע כאן דאם יודע שכבר בירך הברכות למה כתבו דחוזר וקורא ומברך כיון שכבר בירך ואין קפידא מה שהפסיק בין הברכות לק"ש כדאיתא לקמן במג"א סימן ר"ו סק"ד מן הכ"מ ואם יודע דלא בירך מה קמ"ל הרמב"ם וש"ע דחוזר ומברך אע"כ דהספק אם קרא ק"ש כתיקונה עם הברכות או לא בירך ולא קרא וגם נראה דאם יודע שבירך מסתמא ג"כ קרא ק"ש כדרגיל בכל יום וכן אם יודע שלא בירך מסתמא לא קרא ק"ש כי הרגילות לברך ולקרות ובכל ספק תולין במצוי יותר ואפילו למ"ד ק"ש דאורייתא אפשר להקל כה"ג וכמ"ש הש"ך בכללי ס"ס סקל"ג דאם יש לתלות באיסור יותר מההיתר וכן אם האיסור שכיח יותר מההיתר אין זה ספק כלל ואפילו להקל כמ"ש ביו"ד סימן נ"ז ובמג"א סימן תס"ז סקח"י ולהכי אינו חוזר וקורא משום חשש ברכה לבטלה דאסור משום לא תשא אח"כ מצאתי בביאור הגר"א שכ"כ דמיירי הכא ובש"ס דמסופק אם קרא ק"ש בברכות או לא קרא ק"ש גם לא בירך ולהכי ס"ל לר"י דאינו חוזר וקורא משום לא תשא עיי"ש ומש"ה לק"מ בהא דאם מסופק אם קרא פרשה שניה דחוזר וקורא דכיון דהחיוב ודאי אין ספק מוציא מידי ודאי דהתם ליכא ברכה שיהא לבטלה:

אלא דלכאורה קשה למה אר"י דאינו חוזר וקורא יקרא ק"ש בלא ברכות דיוצא עכ"פ ידי ק"ש כמ"ש במג"א סימן נן והב"י אוך נ"ל דהב"י ומג"א שפיר כתבו לפי מה דקי"ל ק"ש דאורייתא וברכות דרבנן יצא עכ"פ ידי דאורייתא בק"ש לבד אבל למ"ד ק"ש דרבנן וא"כ כיון שתקנו ק"ש וברכות לפניה ואחריה כל שלא עשה כתיקון חכז"ל לא יצא כלל וכ"מ במחצית השקל שם וגם דעת רב האיי גאון בסימן סמך דאם לא אמר הברכות כלל מעכבות ולא יצא ידי ק"ש וכאשר ביארו הפרישה והא"ר דברי רב האיי שם:

וכיון שכן אינו חוזר וקורא הק"ש לבד כיון דאינו יוצא גם ידי ק"ש ואדרבה כיון דיקרא כדי לצאת חובת ק"ש מגרע תק"ח שתקנו ק"ש עם ברכותיה שכל שקורא ק"ש חייב לברך הברכות וכמ"ש הרשב"א והובא במג"א כאן וכיון דס"ל לרב יהודא דק"ש דרבנן אינו חוזר וקורא דמה לי אם לא יקרא וספק גרע חובת ק"ש דרבנן ומה לי אם יקרא בלא ברכותיה דג"כ מגרע חיובו שתקנו כל שקורא ק"ש בתורת חיוב חייב לקרות בברכותיה ואה"נ אם רוצה לקרות ק"ש שלא בתורת חיוב רק כלומד תורה שפיר דמי ור"י לא אמר רק דאינו חייב לחזור ולקרות:

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה