אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תרכה

סימן תרכד

שאל לדעת הרמב"ם וסייעתיה הובא ברמ"א אה"ע סכ"ו דאפילו מתייחד לו פנויה בלא קידושין אסור מה"ת משום ל"ת קדשה אם כן איך תקנו חכז"ל נשואין בחרש וחרשת ויתומה קטנה לעקור דבר מה"ת בקום ועשה. י"ל לפימ"ש תוספת ביבמות דף פ"ט ע"ב דיש כח ביד חכז"ל לעקור דבר שהוא מן התורה בדבר הדומה ה"נ כיון שתקנו קידושין ונשואין בחרשין וקטנות דומה לקידושי תורה גם סמך יש בזה לפימ"ש מהרי"ט בחידושי קידושין על הרי"ף דהאיסור פנויה מיוחדת לפי דמחוסרת קידושין ויכולה להכשיל אחרים ומזה הטעם פלג מותרת למלך דמשומרת היא דאסור להשתמש בשרביטו וכונת מהרי"ט דיכולה להכשיל היינו כיון דאם לא אסרה תורה פנויה היה בידה להתייחד לזה והברירה בידה לילך אח"כ לאחרים ותלד ולא נדע הולד ממי נמצא אח נושא אחותו וכדומה משאר עריות אך מ"ש מהרי"ט דאיסור קדשה ליכא במיוחדת לא ראה בסה"מ לרמב"ם מצוה שנ"ה והחינוך סי' תק"ע וז"ל לא תהיה קדשה מבנ"י שנמנעו מלבעול אשה בלא כתובה וקידושין וכבר נכפל הלאו בזה הענין בלשון אחר ככתוב אל תחלל את בתך להזנותה ולשון ספרי אל תחלל את בתך זה המוסר את בתו פנויה שלא לשם אישות וכן המוסרה עצמה שלא לשם אישות ושמע ממני לאיזה דבר נכפל זה הלאו בזה הלשון ואיזה ענין הוסיף בו וזה שכבר קדם מדיניו יתברך שהבועל בתולה בין שיהיה מפתה או אונס אינו חייב שום עונש מהעונשין אלא לשקול ממון לבד ויעלה במחשבתינו שאחר שזה הדבר אין בו אלא דין ממון שיהיה הולך דינו אחר דין ממון וכמו שיש רשות לאדם לתת לחברו מממונו מה שירצה ויניח לו לעשות חפצו בשלו גם כן יהיה רשות בידו שיתן בתו הנערה לאיש שיבעול אותה אחר שזהו חקו הראוי לו כלומר החמשים כסף לכן נאמר אל תחלל לפי שזאת שדנתי בה לקחת ממון בלבד הוא כשיקרה מקרה כשיפתה איש או יאנוס אבל כשיהא הדבר ברצון שניהם יחד בפרסום אין שום צד היתר לזה בשום ענין והראה הטעם לזה ואמר ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה לפי שהפיתוי והאונס ימעט מציאותם וכשיהא הענין בבחירה ורצון ירבה זה ויתפשט בארץ עכ"ל וכונתו במ"ש שעי"ז מלאה הארץ זימה אף דאם לא היה אסרה תורה לא היה זימה וגם עתה פנויה שזינתה קי"ל דלא נעשית זונה ומותרת לכהן אלא כיון שא"צ גט תוכל בכל פעם ליתן עיניה באחר ותלד ולא נדע ממי הולד ונמצא אח נושא אחותו וכדומה שאר עריות וכמ"ש הרמב"ם בפ"ב מהלכות נערה יעיי"ש והרי מפורש בתורה הטעם ולכ"ע אזלינן בתר הטעם כדאיתא בב"מ דף קט"ו וכיון דתקנו קידושין ונשואין בחרשין ואסורה לעלמא בלא גט משומרת היא ואין מצוי עוד תו ל"ל דיתרבה ויתפשט ובקטנה נמי אף דיכולה למאן מ"מ תקנו שלא ינהגו בה מנהג הפקר כדאיתא ר"פ חרש ומשעת הריון תו א"י למאן כדאי' באה"ע סי' קנ"ה סי"ב דאזי תו אינה קטנה נמצא תו ליכא חשש זימה ועיקר החשש רק בנערה כמו שדקדק הרמב"ם בסה"מ שיתן בתו הנערה משום דראויה ללידה ואאת"ל דלא חלקה תורה וגם בקטנה אסור עכצ"ל משום דאם ייחדה לבעילה בלא קידושין אפשר תשאר גם כשתגדיל בלא קידושין אבל עכשיו דתקנו רבנן קידושין לקטנה וכשתשאר לכשתגדל צריכה גט מדרבנן כדאיתא בסימן קנ"ה שם סכ"א ממילא אזלא החשש זימה דתו אינה מצוי דלא נחשדו ישראל לבעול אותה בלא גט אם כן לא הוי עקירת דבר מה"ת ומצינו גם בתורה דלא פלוג כמ"ש בשו"ת רח"כ חיו"ד סס"ו דאמרה תורה ופדויו מבן חדש תפדה מחשש נפל ואפי' ידוע דכלו חדשיו:

וכדכתבו תוספת בפרק יש בכור דף מ"ט בד"ה מת בנו ובשבת סוף דף קל"ה ע"ב מוכח דמשום חשש נפל אמרה תורה מבן חדש ועיין רי"ט שם בפי"ב אע"כ משום לא פלוג כמ"ש רח"כ ז"ל.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה