תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תרכא
שאלה אם מותר שישא בהמתו משא בשבת ואם אסור אם מותר למוכרה בערב שבת והגוי ימשוך אותה מרשות ישראל בשבת. הנה במג"א סי' ש"ה סק"ו כתב דבכרמלית אין איסור כשהבהמה נושא משא בשבת בכרמלית ובשו"מ קמא ח"ב סימן ס"ז כתב דהדברים תמוהים דשביתת בהמתו אסרה תורה למען ינוח מה נ"מ בזה בין כרמלית לר"ה סוף סוף בהמתו לא נח בשבת עיי"ש ותמהני שלא זכר מ״ש הריב"ש סי' כ"ד בשם הרשב"א דבחצר ליכא איסור אם הבהמה נושא משא ולא ערער עליו הריב"ש והובא במג"א סי' רמ"ו סקי"ב ואם כסברת השו"מ הא בהמתו עדיין לא נח.
עוד כתב השו"מ שם דמותר למכור הבהמה בע"ש והגוי מושכה מבית ישראל בשבת אף דנעשה הקנין בשבת כיון דמכר לו בע"ש ובידו לעשות הקנין בכל עת שירצה עיי"ש וגם זה תמוה דלא זכר מ"ש המג"א בסי' רנ"ב סק"ה דכשמוציאו הגוי מרשות ישראל בשבת הוי כמוכרו לו בשבת כיון דאכתי לא קנהו טרם שמשך והוא מהגמ"ר ואין להביא ראיה להשו"מ מנדרים דף ל״ד ע"ב דאיתא התם היתה לפניו ככר של הפקר ואמר ככר זה הקדש נטלה לאכלה מעל וכתב הרא"ש בפירושו דחל עליה הקדש כיון דבידו לזכות בו עיי"ש דאין כונתו דקנהו קודם שבא לידו כיון דבידו לזכות בו לכן חל מיד עליו איסור הקדש אלא כונת הרא"ש דלא הוי כמו דבר שאינו ברשותו שלא יחול ההקדש גם כשתבא לרשותו משום דמיד בידו לזכות בו וכמבואר שם ברא"ש דאמר לשאזכה בככר זה יהיה הקדש וכ"כ בשו"ת בית אפרים הבאתי בערך ש"י על יו"ד סימן ש"כ בד"ה בשו"ת מהרי"א
עוד כתב השו"מ שם דאף שהגוי מוציא העגלה בשבת ליכא משום מראית עין כיון שעושה שטר מכר ומפרסם הדבר עיי"ש וגם זה לא נראה דנהי דבמקומו יודעים חיישינן לאורחים וכמ"ש בנוב"ק חא"ח סי' י"ב בידוע המנהג בקבולת חיישינן לאורחים עיי"ש והא שכתב המג"א בסי' רמ"ו סקט"ו לא מיירי במוציא בשבת מרשות ישראל ואין חשש רק משום בני עירו המכירים בהמות של הישראל והם ידעו ג"כ מהמכירה כשיעשה בפירסום.