אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תרכ

סימן תריט

שאלה קריעה שעל או"א דאינו מתחחה לעולם אם מותר להפוך צד החיצון לפנים דיש לו צבע אחר וגם אז בא צד ימין לשמאל דהוי שינוי ולאחותו וכמ"ש הטו"ז ביו"ד סי' ש"ם דמותר לחתוך סביבות הקרע ולהושיב שם חתיכה אחרת דאין זה בכלל איחוי הקריעה כלל וה"נ תשובה בפרק ואלו מגלחין דף כ"ו איתא אלו קרעים שאין מתאחין הקורע על או"א מנלן מדכתיב ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים ממשמע שנאמר ויקרעם איני יודע שלשנים אלא מלמד שקרועים ועומדים לשנים לעולם עכ"ל הרי דצריך שיעמוד קרוע לעולם ואם יאחה על ידי שיהפוך החיצון לפנים לא עומד הקרע לעולם ומזה יש להקשות גם על הטו"ז וגם בשבט יהודא השיג על הטו"ז מחמת זה וסיים להחמיר וגם הברכ"י הביא מספר בית דוד שחולק על הטו"ז ובשיורי ברכה כתב דכן דעתו לאסור והרי בנידון הטו"ז אפשר לתרץ כיון דהחתיכה שבו הקרע נשאר קרוע לעולם אבל לאחה הקרוע ע"י היפוך ותו לא ניכר הקרוע ודאי נסתר מהגמרא גם אפשר לתרץ דברי הטו"ז דכיון דנותן חתיכה אחרת ומאחה מפסיק אותו חתיכה בין הקרע והוי לשנים אבל כשמהפך ומאחה אין שום הפסק וליכא קרוע לשנים ועוד דיש לדחות תירוץ זה כיון דאיחוי הוא תפירה יפה הוי חיבור עם הבגד וכאחד הוא דגם לרב עמרם שבא"ח סי' ט"ו ס"ד דס"ל אם תפר חתיכה פחות משלשה בקצה הבגד כמאן דליתה אע"ג דתפריה כמאן דפסיק חשיב דוקא חתיכה קטנה פחות מן ג' אצבעות ובקצה הבגד וגם בזה חולק שם המג"ד

ועוד ברד"ק מלכים ב כ' פסוק י"ב כתב ויקרעם לשנים קרעים מכאן סמכו רז"ל דאותו הקרע איכו מתאחה לעולם לפי שנאמר לשנים ממשמע שנאמר ויקרעם איני יודע שהוא לשנים א"ב מה ת"ל לשנים שיראה בהם הקרע לעולם עכ"ל ואם כן מה יועיל כשמהפך ומאחה מ"מ שוב לא יראה הקרע דהא מה"ט לא מתאחה כשאינו מהפך דע"י האיחוי לא נראה הקרע.

ובתורת האדם לרמב"ן בענין איחוי וקריעה דף ס"ו כתב וז"ל ת"ר רשאי להפכו למטה ולאחותו רשב"א אוסר באיחוי וכשם שמוכר אסור לאחותו כך לוקח אסור לאחותו נראין הדברים דסיפא דברייתא דלוקח אסור לאחותו רשב"א קתני לה שאלו לדברי ת"ק כיון שהוא עצמו מותר לשנות הבגד ולאחותו ש"מ דלאו חובת מנא הוא אלא חובת גברא הוא שאסרו עליו לאחות הקריעה שלא יהא כמי שהשלים אבלתו וכיון שהפכן למטה ובאו פנים חדשות לכאן מותר וכ"ש לוקח שאינו מחייב בדבר דמותר אלא לרשב"א הוא דלדידיה בגד זה אסור באיחוי הוא לעולם והיינו דקתני רשב"א אוסר באיחוי עכ"ל ונראה כונת תה"א במה שסיים והיינו דקתני רשב"א אוסר באיחוי משום דקשה דהל"ל רק רשב"א אוסר דהא על איחוי קאי אלא דאי הוה אמר רק רשב"א אוסר הוה אסר על האבל וחולק על ת"ק דגם האבל מותר לכן קתני אוסר באיחוי סתם דאוסר הבגד באיחוי ומשום דחובת מנא הוא ולכן גם לוקח אסור לאחותו ועכ"פ הרי אף דהפכו למטה ובא פנים חדשות אסור באיחוי לרשב"א וקי"ל כוותיה ביו"ד סי' ש"ם ה"ה אם הפך הבגד מחוץ לפנים כיון דבגד זה חל עליו איסור איחוי ואינו כלל מפני הרואים ומדכתב תה"א דבגד זה אסור באיחוי ולא כתב דקרע זה אסור משמע נמי דלא כהטו"ז או כונת תה"א דלת"ק דחובת גברא שלא יהא כמי שהשלים אבלתו ולכן כשמשנה מלמעלה למטה מותר ה"כ מותר לשלול כיון דיש שינוי אבל לרשב"א דחובת מנא הוא ה"א גם לשלול אסור לכן קאמר רשב"א אוסר באיחוי דחובת מנא הוא רק שלא יתאחה לאחד ממש.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה