אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תריב

סימן תריא

ראובן השכיר בית לשמעון על שנה וטרם כלות השנה השכיר ראובן הבית ללוי על שנה שניה ונתן לו לוי מעות כדי לקנות כתבתי בערש"י סימן שי"ב דהוי פ"ד ועתה נדפס ד"ג החדש וכתב דהמל"מ בפ"ד מה"א רק תחלה כתב דהוא פלוגתא דרש"י ותוס' אם מחוסר זמן חשוב דשלב"ל אבל בסוף אסיק פסק לדינא דל"ח דשלב"ל עיי"ש וזה אינו דהרי בסוף דברי המל"מ כתב כלל העולה קטן שקידש ע"מ שיחולו הקידושין לכשיגדיל אליבא דרש"י הויא מקודשת גמורה ואליבא דתוס' אינה מקודשת כלל והרז"ה ז"ל קאי בשיטת התוס' ויהא דעת המל"מ איך שיהא מזקנים אתבונן דהנה רשד"ם סימן רע"ז כתב שראובן היה לו בית חזקה והיתה מושכרת לשמעון לשתי שנים ונתן ראובן הבית במתנה לבתו בתוך השתי שנים ובתו מכרה הבית בקנין ושטר וקבלת מעות וכתב דהקנין אינו מועיל כיון שלא היה המקח לאותה שעה אלא לאחר שיעבור שנת השכירות ואז כבר הוחזר סודרא למריה וגם אם אמר בפירוש שיקנה מעכשיו ולאחר כלות השתי שנים מ"מ הוי כאומר מה שאירש מאבא מכור דלא קנה ואע"ג דלדעת ר"ת יש חילוק בין אומר שדה זו לשדה סתם רבים חולקים על ר"ת את"ד וצ"ל אף דהוה שטר וכסף מ"מ כיון דלא גמרו להקנות ולקנות רק עם קנין וכיון דהקנין אין מועיל דהדרא סודר למריה בטלו גם שאר קניינים וכה"ג אמרינן בפמ"ש דף קנ"ב שמא לא גמר להקנות אלא בקנין ושטר ואין שטר לאח"מ ואפילו לפוסקים בחו"מ סימן רס"ח דלא אמרינן בנפילה ניחא לו דליקני ולא בד"א שא"ה דד"א קונה של"מ כמ"ש טו"ז שם ועיין ריב"ש סימן שמ"ה דהיכא דליכא יפוי כח בהקנין אחד מהשני אמרינן כיון דקנין אחד בטל גם השני בטל.

ועכ"פ כתב דתו"ז השכירות לא מהני מה שנמכר לאחר ואף דכתבתי בערש"י שם דלמכור יכול כיון דהגוף של משכיר מ"מ החזקה ג"כ אין הגוף שלו אלא של הגוי ואין לו רק חזקת פירות והרי זכות פירות מושכר לאחר וכ"פ רשד"ם בסימן רפ"ח דתו"ז שכירות א"י להשכירו לאחר והמל"מ פ"ו משכירות ה"ט כתב דמהרי"ט צאהלין נסתפק אם יכול להשכירה תו"ז השכירות לאחר ולדידי הדבר פשוט וראיה מהירושלמי דקאמר דהמקח קיים ובפ' אע"פ דף נ"ט אמרינן שדה זו שמשכנתי לעשר שנים לכשאפדנה תקדש דקדשה ועיין מהרשד"ם סי' רע"ז ורפ"ח ודברים תמוהים בעיני וצ"ע עכ"ל המל"מ הנה לפי שלא עלה בדעתו לחלק בין מכר כיון דהגוף של משכיר מהני המקח בין שכירות לכן כתב על רשד"ם דדבריו תמוהון אבל החילוק אמת כמ"ש בערש״י שם וכ"כ תוס' בפ' אע"פ שם בסד"ה שדה זו שמשכנתי לך לכשאפדנה ממך תקדש משום דבשדה חל ההקדש על גוף השדה בעודה ברשות המלוה וממילא יקדשו הפירות כשיצא הגוף מרשותו אח"כ ראיתי בשו"ת הרא"ם ח"ג סימן ל"ג דמ"ש המל"מ ראיה משדה זו שמשכנתי לעשר שנים אין ראיה דיש לדחות דהתם הגוף שלו כמבואר בר"ן בנדרים דף פ"ו והביא הרא"ם שם שדעת התוס' ומוהר"י ומהר"ם במרדכי פ"ק דב"מ וריטב"א בפ"ק דב"מ דף ט"ז דמחוסר זמן הוי דשלב"ל דלא כהמל"מ וכ"כ שם בסימן ל"ז אות א' בתשובתו להנו"ב וכ"ד הבית יעקב סימן צדיק וכ"ד שני גדולים הובא בטור האבן סל"ז וגם המצ״מ פ״ו משכירות הגם דכתב על רשד"ם דדבריו תמוהן סיים וצ"ע ומעתה מי יגיס לבו לומר דזה אינו פלוגתא דרבוותא וגם מ"ש הד"ג מה שהעלה בע"ש לחדש דקנין סטימתא בדשלב"ל מהני רק מצד חיוב גופו ולא הוה קנין על יסוד חלש מאד כאשר יראה המעיין שם בסימן ר"א אקוה מי שיראה בעין טובה יראה כי דבר אמת בפי ב"ה ועיין משפ״ש סימן ר"ט ס"ד הביא עוד פוסקים דמחוסר זמן הוי דשלב"ל.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה