תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תרטו
שאלה בור או באר שבין שתי חצרות ואחת א"צ עירוב או עירבה ושניה לא עירבה אם צריכה תיקון המבואר בסי' שע"ו ס"א תשובה הנה בד"מ סי' שע"ו כתב בבור שבין חצר לכרמלית או בין חצר לר"ה אין צריך שום תיקון ול"ד לבור שבין שתי חצרות דבעי תיקון דהתם משום הדלי שהוא מאני דבתים וכן משמע בפרק כל גנות דאמרינן חצרות וקרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן אבל לא לכלים שבתוך הבית אי נמי אין ממלאין דקאמר היינו להכניסן תוך הבית עכ"ל ראבי"ה ובהגמ"יי פט"ו מהלכות שבת מבואר יותר לפ"ז ה"נ בור שבין חצר לכרמלית אסור להכניס המים לבית או למלאות בדלי ששבת תוך הבית ובש"ע סתם בזה אך ריטב"א פרק המוצא תפילין דף צ"ט ע"ב כתב ק"ל כיון שהבור הוא בר"ה ויש בו זכות לרבים האיך זה מותר לדלות ממנו הא אסרי עליה בני ר"ה וי"ל דבור בר"ה אסור לבני ר"ה למלאות ממנו בשבת אא"כ עשו לו סביביו מחיצה גבוה עשרה לכן בני ר"ה סלוקי נפשם מהכא לגמרי לכולהו שבתות ואחלוה לגבי האי שהוא רגיל בו תדיר וראוי בו למלא ממנו דרך הלוכו עכ"ל ולפי זה י"ל בבור שבין שתי חצרות ואחת לא עירבה סלוקו נפשייהו אלא די"ל דכיון דראויין למלאות בכלים ששבתו בחצר ולשתות המים בחצר לא סליקו נפשייהו ול"ד לבור בר"ה אף דיכול למלאות ולשתות נגד הבור ולא יוציא לר"ה אם אין צריך לו להכלי מ"מ הוי כזה לא ניחא תשמישיה וזה ניחא לו יותר דאינו אוסר כדאיתא בסי' שע"ה אח"כ מצאתי בבית מאיר הביא דברי ראבי' שבד"מ ודברי ריטב"א וכתב דמסתימת הפוסקים וש"ע משמע כריטב"א דאף למלאות בדלי ששבת בבית ולהביא המים לבית מותר ומכח זה כתב דמה שחידש ראבי"ה בבור שבין שתי חצרות דאין איסור למלאות רק במאני דבתי או להכניס המים לבית אינו מוכרח די"ל בור שבחצר השותפין כבית המשותף דמי דבור מים חשוב דירה יותר מחצר ולהכי אסור להוציא אפילו בדלי ששבת בחצר ואינו רוצה להכניס המים לבית והכי נראה מסתימת כל הפוסקים ומפרשים דלא פירשו הך דסי' שע"ו דוקא בדלי ששבת בבית וראבי"ה לא למד זה רק מחמת תמיהתו דמ"ש מבור בר"ה ולריטב"א ל"ק בלא"ה את"ד הבית מאיר ולפ"ז אם חצר אחת לבד עירבו מותרת למלאות בלא תיקון אף בדלי ששבת בבית ולהכניס לבית כיון דחצר שניה לא עירבו ואסורין למלאות אף לחצר בדלי ששבת נמי בחצר אף אם לא יהא חלק לחצר שניה בבור כיון שהם לא עירבו ובור אינו כחצר אם כן סלוקי נפשייהו לכל השבתות ואין לומר כיון דיכולין לערב לא מסלקי דהא מ"מ לא עירבו ועוד גם בור בר"ה יש לו תקנה במחיצה סביב גבוה יו"ד ומ"מ צ"ע להקל נגד ראבי' וסגמ״יי וד"מ וגם לריטב"א צ"ע בבור סמוך לחצר עומד במבוי המפולש ובני המבוי שואבים המים בשבת ע"י גוים דבשלמא בר"ה דאסור גם ע"י גוי דשבות אחד אסור גם לצורך לכן מסלקי נפשייהו עיין סי' ש"ז ס"ה אמנם דברי הבית מאיר תמוה לי מ"ש דבור של מים כיון דראויין לשתיה הוי כבית כמו שפי' רש"י דף ח"י פסי ביראות הואיל ומימהן ראויין לשתיית אדם תשמיש דירה מעליא הוא עיי"ש והא בור מים מכונסין אינן ראויין לשתיית אדם אבל ביראות באר מים חיים ראויין לשתיית אדם כדאיתא בעירובין דף ח"י ודף כ"ג וכאן מיירי בבור כדתנן במשנה וכן הלשון בכל הפוסקים גם הראיה שהביא ב"מ מדף כ"ד דמים כנטעים דמי ושרי כיון דחזיין לשתיה אין לך דירה מעלייא מזו תמוה דהא מיירי שם בראויין לשתיית אדם מדמדמי לה התם לכרא דפרי וכן מבואר באור זרוע ועוד אפילו נטעים בקרפף עדיין דין קרפף עליו להוציא ממנו לחצר ולגגות רק חשוב הוקף לדירה דלא מבטלי הדירה שיהא אסור לטלטל בתוכו ביותר מסאתיים ככרמלית כדאיתא בסי' שנ"ח ומ"מ קרפף הוא ועוד אף מים שראויים לשתיה דחשוב תשמיש דירה מעליא לא שיהא כבית שיהא אסור להוציא ממנו לחצר אלא כחצר הוא דהא מדמי לה רש"י שם דף י"ח לחצר וכן בדף כ"ד מדמי לה לנטעים ומעולם לא מדמי לה לבית ממש ועוד מאי עדיפא מים מחצר הא חצר נמי תשמישו תדיר כדאיתא רפ"ק דב"ב אלא משום דאינו מיוחד ותדיר כבית הוי רשות אחד עם קרפף וגג ה"נ מים אין תשמישן מיוחד ותדיר כבית ובחנם השיג הב"מ על הראבי' והגמ"יי וד"מ וא"כ אפילו נימא כהריטב"א דבור בר"ה וכרמלית סמוך לחצר מחלי בני ר"ה לבני חצר מ"מ חצר שלא ערבו אין מסלקין עצמן כיון דיכולין לדלות בדלי ששבת בחצר ולהשהמש בהמים בחצר.
והשתא דאתינא להכי י"ל דראבי"ה גם כן ס"ל כהריטב"א דבלא"ה אינו מובן מה שסיים בהגמ"יי בשם ראבי"ה אבל התם קי"ל כרב דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר ואפי' לשמואל אסקי הכי עכ"ל דמה ענין איסור אויר לכאן הא מתיר בכל גוני אפילו יכולין בני ר"ה וכרמלית לדלות מהבור בלא אויר דהא ר"ה מפולש ודולין שם מים כפשוטו מי שירצה וגם אם מתיר דוקא בדלי ששבת בחצר משום דמים המסותפין בבור עם החצר כשתי חצרות דרשות אחת הן להוציא מזה לזה א"כ תו אין צריך לטעם דאויר אין אוסר ועוד דבהגמ"יי פ"ג דעירובין ובהג"א פ"ח דעירובין כתבו דוקא בור שבין חצרות הוא דבעי תיקון מחיצה אבל בור שבין כרמלית לחצר או בור שבין חצרות לר"ה לא בעי מידי עכ"ל ואם ס"ל דבין ר"ה וחצר ג"כ אינו מותר רק בדלי ששבת בחצר מאי ודוקא דקאמר הא אידי ואידי שוין וגם איך סתמו וקצרו דברי ראבי' ולא ביארו דדוקא בדלי ששבת בחצר ולא יביא המים לבית מותר וגם רמ"א למה לא הביא בסי' שנ"ד מה דנראה מהראבי"ה דאסור לדלות מהבור שבר"ה הסמוך לחצר בדלי ששבת בבית או להביא המים לבית לכן נ"ל דכונת ראבי"ה כהריטב"א דבני ר״ה כיון דאסורין לדלות בשבת מסלקי נפשייהו ומותר לבני חצר להביא המים לבית אלא דלא תקשי איך פסיק ותני סתם דבור שבין שתי חצרות אין ממלאין ממנו בשבת אא"כ עשו לו מחיצה דמשמע אפילו בחצר אחד צריך עירוב ובשניה אין צריך או ערבו ולמה לא נימא כיון דהחצר שלא ערבו בלא"ה אסור לדלות מסלקי נפשייהו לס"ד דאסור לדלות גם בכלי ששבת בחצר לזה משני דאינו אסור בכלי ששבת בחצר א"כ אותן שלא ערבו לא מסלקי נפשייהו כיון דעכ"פ יכולין ליהנות ולדלות מהמים שבחצר בחצר אלא דא"כ תקשי הא גם בני ר״ה נהי דאינם רשאים לדלות בשבת למטה מ"מ יכולין לדלות כשהחוליא גבוה יו"ד להחלון שבבתים דרך אויר ר"ה גם בשבת לכן סיים אבל התם בר"ה קי"ל כרב דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר וגם לשמואל מסיק הכי היינו בפרק כיצד משתתפין דף פ"ה דמסיק דשמואל אית ליה דרב דימי אר"י דמקום שאין בו דע"ד מותר לבני ר"ה ולבני רה"י לכתף עליו ופרש"י כיון דלית בו שיעור מקום הנחה דידיה לאו הנחה הוא והרי הוא כאויר בעלמא ומותר בלא שום תיקון משום דשאני שתי חצרות דרשויות דרבנן שניהן רה"י ואין אוסרין מזה לזה אלא מדרבנן משא"כ ר"ה ורה"י דאיסורא דאורייתא מידע ידע ולא יבואו לטלטל מר"ה לרה"י
עוי"ל דראבי"ה ס"ל ג"כ דבני ר"ה אין אוסרין על בעל החצר כטעם הריטב"א כיון דאין רשאין לדלות בשבת מסלקי נפשייהו או כמ"ש התו"ש כיון שאין בו דיורין א"צ עירוב אלא דלס"ד בבור שבין שתי חצרות אסור להכניס המים לחצרות ג"כ ע"כ משום דתשמיש המים תדיר יותר מתשמיש חצר ונמשך אחר הדירה והא מסתיין לאסור להכניס לבית בדלי ששבת בבית א"כ בשבת מסולק הבית מן הבור והוי כמו בור בר"ה דאין אוסר על בעל החצר דה"נ כיון דאסור להכניס לבית או בדלי ששבת בבית תו אין תשמיש הבור תדיר בשבת יותר משאר תשמישי חצר וחצרות רשות אחת הן לכן תירץ דאה"נ דאין איסור רק להכניס לבית או בדלי ששבת בבית אבל בר"ה כיון דבני ר"ה אין להם דיורין אצל הבור ואסורין לדלות מהבור מסולקין הן בשבת מהבור ורשאין בני חצר להכניס המים לבית ג"כ אבל בחצרות אם לא היינו אוסרין לא היו מסלקין נפשייהו הבתים מן הבור לכן אוסרין זה על זה וכדי דלא תקשי הא גם בני ר"ה יכולין לדלות מהבור כשהחוליא גבוה י"ט לבית דרך חלון הגבוה י״ט לכן תירץ דאויר אינו אוסר.