תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תריד
שאלה אם לומר ב"מ בליל שבת בבית אבל ובבית חתנים. הנה בשו"ת גור ארי' יהודה בחא"ח סי' קכ"ה כתב דלפימ"ש המג"א בסי' ע"ר וז"ל קודם תפלת ערבית כדי שידעו במה מדליקין וצ"ל לפי שלא נהגו להדליק במדינות אלו בשמנים ופתילות אלו אין חוששין לזה לומר קודם תפ״ע ומה שאומרים אותו כתב מהרא"ק כדי שאם איחר לבוא לביהכנ"ס יסיים תפלתו בעוד שאומרים ב"מ ולכן א"א אותו בשבת חוה"מ שאין מאחרין כ"כ דאין עושין מלאכה כ"כ עכ"ל מג"א ולפי דבריו לדידן אין לאומרו בבית אבל ובית חתנים וזה אינו דהרי הכל בו כתב גם כן דאומרים במה מדליקין אחר תפ"ע ואפ"ה כתב דאמרו הגאונים דתקנו כדי להמתין על מי שאיחר וי"ל דלכך תקנו אותה כדי להורות פסול שמנים ופתילות ושאר הלכות שבו הרי אף להאי טעמא כדי להורות הלכות אומרים אחר תפ"ע ה"נ לדידן את"ד גוא"י ולענ"ד התקנה כמו שאמרו הגאונים כדי להמתין על מי שאיחר לבוא אלא דהכל בו כתב טעם למה תקנה פרק במה מדליקין וכמו שדייק למה תקנו אותה כדי להורות וכיון דמעיקרא ניתקן בשביל להמתין י"ל עילוי יומא מקדימינן כמ"ש הב"ח לענין קידוש וכ"ש לענין תפ"ע שיש להקדים אבל אם היה עיקר התקנה כדי להורות הלכות שבה נהי דנ"מ גם אחר תפ"ע לשבת הבאה אחר שבת זה כמ"ש הא"ר בשם ראב"ן מ"מ היה נכון יותר להקדים ב"מ לפני התפלה למען דעת מיד כדת מה לעשות וכיון דלולא טעם דכדי להמתין לא היה מתקנים כלל וזה יספיק גם כשיאמרו ב"מ אחר תפ"ע לכן עילוי יומא עדיף וצדקו דברי המג"א ואין לאומרו בבית אבל ובבית חתנים כמו ברכת מעין שבע דליכא טעמא דמאחרין לבוא כמ"ש בסי' רס"ח סעיף י"ד.
ולכאורה בבית אבל בלא"ה אין לאומרו וכמ"ש:
בהגהות רב"פ זלה"ה משום דאין אומרים שמועות בבית אבל אפילו בשבת כמ״ש ב״י ביו"ד סי' שד"מ בשם הרמב"ן אלא דיש לדחות לע"ד כיון דמנהג לומר בכל שבת ב"מ אם לא יאמרו עתה יהא דברים שבפרסיא עיין יו"ד סי' ת' ונראה דתליא במנהג מקומות שהובא ביו"ד סי' שפ"ה אם נותנין שלום לאבל בשבת דבב"י סי' שד"מ ביו"ד הביא הרמב"ן שם ברייתא דבמקום שנותנין שלום לאבל בשבת ג"כ אומרים שמועות בבית מדרשו של אבל בשבת כדי להראות שאין אבלות בשבת ואם כן ה"ה לענין במה מדליקין אך י"ל כיון דיש לתלות מש"ה לא אומרים ב"מ דל"ש הטעם דלהמתין כמו ברכת מעין שבע אף להסוברים טעם כדי להורות הלכות שבה מ"מ תו לא הוי מפורסם דמשום אבלות בשבת מונעים לאומרו לכן העיקר דאין לומר ב"מ לא בבית האבל ולא בבית חתנים.