תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקצח
אחד נתחייב לחברו בקנין שלא יבנה וכדומה שלא יעשה איזה דבר כתבתי בערך ש"י סי' ר"ה דלא מועיל והבאתי ראיה מן השו"ת ר"ח א"ז ומשו"ת דברי חיים וכתב ד"ג החדש כמ"א ס"ז דרשד"ם חו"מ ס״ס ש"ע ושו"ת תורת חסד כתבו דקנין לבד ל"מ אבל אם כתב בלשון חיוב מהכי עיי"ש הכה בעצמי הרגשתי דאפשר לחלק בין כתב בלשון חיוב או רק קנין לבד וכתבתי שם דמוכח מריש ב"ב דגם קנין בחיוב לא מהני עוד נ"ל ראיה לזה מהריב"ש סימן ר"פ שכתב כבר אתה רואה שדעת ר"ת דההיא דאין מתירין אלא בפניו הוא כשקיבל טובה ממנו ולזה כשבע לו ואם כן אף אם התירו לי השבועה עדיין נשאר בחיוב על הדבר ההוא ואף אם היא דבר דלא שייך בו קנין הוי כמו שכיר שהרי אם יתרו נתן בתו למשה בתנאי שלא יצא משם ושישבע לו על זה אף אם הותר מן השבועה שלא מדעת יתרו עדיין מחויב לקיים תנאו וכתב עליו המל"מ פ"ו מהלכות שבועות ה"ז וז"ל ונ"ל דנהי דשכיר א"צ קנין וכמ"ש הרב בסימן תע"ה ותע"ו מיהו בדברים דמהני בתו קנין הוא דאמרינן דפועל א"צ אבל בדבר דאינו מועיל קנין כגון תנאי יתרו שלא ילך משם א"כ לא שייך בזה מה שהוא שכיר עכ"ל והנה הבית מאיר בצלעות הבית סימן י"ב כתב דע"כ לא מהני קנין אלא באתן לעשיר שאין בה משום נדר כיון דלא נזכר שעבוד גופו בהלשון אתן לא מפרשינן ע"פ הקנין דלא כמשמעות הסתם משא"כ בנותן לעני שהוא נדר וידוע דכל נדר שאינו בלשון הרי זה ממילא עליה דגופיה רמיא הרי אמירתו מלת אתן אינו אלא לשון חיוב על גופו ע"י הנדר ואין צריך שום פירוש ופשיטא דהקנין על אמירה זו נמי קאי דהיינו לחייב גופו בקנין נוסף על הנדר ונ"מ דלא מהני תו התרה על הנדר כיון דלא הוי כלל קנין אתן רק קנין חיוב וזה ברור עכ"ל עוד כתב שם אלו אמר שבועה שאתן לך מה שתלד פרתי ואני מקנה לך בקנין דכ"ע מודים דקנה ול"מ לו התרה עיי"ש ואם כן מה זה שכתב המל"מ בדבר דאינו מועיל קנין כגון תנאי יתרו שלא ילך משם אם כן לא שייך בזה מה שהוא שכיר והרי מועיל חיוב בקנין ממילא שייך בשכיר להתחייב בלא קנין וכן הריב"ש דכתב אף אם דבר דלא שייך בו קנין הוי כמו שכיר הא שייך בו קנין בחיוב הגוף וממילא נמי כשנשבע שלא יצא משם הוי חיוב הגוף ושייך בו קנין ואף דבלא טעם דשכיר אין מתחייב בלא קנין ה"ל להריב"ש לומר ואף בלא קנין הוי כמו שכיר.