אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תקמז

סימן תקמו

שאלה באיזהו מקומן נהגו לבדוק איזה מין דגים אם נמצא תולעת בראשם. אם אחד נתאכסן אצל חברו לסעודה צריך לחקור קודם אכילה אם נבדקו או לא. והאיך הדין אם לא נבדקו קודם הבישול הנה במנ"י ריש כלל מ"ז משמע דתולעים הנמצאים במוח שבדגים מותרים דלאו מעלמא אתי אך הפר"ח ביו"ד סימן פ"ד ס"ק מ"ה כתב דהנמצאים במוח או בכבד אסורים דמעלמא קאתי ועיילי ליה דרך נחיריו וכ"כ בחכ"א כלל ל"ח סכ"ח וא"כ נראה דמדינא א"צ לבדוק דאחזוקי איסורא לא מחזיקינן וכמ"ש השיך ביו"ד סימן פ"ג סקי"א אך הנוהגים לבדוק כיון דכן נהגו הוי כקבלת נדר וכדאיתא ביו"ד סימן רי"ד וממילא צריכין נמי לשאול אם נבדקו וכהא דפ"ק דפסחים וא"ח סימן תל"ז היכא דאיתא בעיר שילינן ליה אף דהתם איתחזיק כל השנה בחמץ וכמ"ש מג"א שם הא התם לעומתו הוא בחזקת בדוק והוי ספק השקול וה"נ הוי ספק השקול דליכא חזקת איסור ולא חזקת בדוק אך אפשר דנשים אין נאמנות כיון דאפילו נמצא תולע הוי רק ספק איסור דשמא מיניה קרבי ועוד בלא"ה יש ספק שמא אין כאן איסור וכדאיתא ביו"ד סימן קכ"ז ס"ג בהג"ה דבספק שמא אין כאן איסור או איסור שיש בו צדדים להקל אין אשה כחאמנת וכיון דקבלו עליהם לבדוק לא חשיב בדיקה מה שאשה אומרת דבדקה והוי כאלו לא נבדק כלל.

אלא דכ"ז לכתחלה אבל בדיעבד אם כבר נתבשל בלא בדיקה י"ל לא קבלו רק לכתחלה ולפימ"ש ברכ"י ביו"ד סימן רי"ד דמנהג שנהגו בדברים המותרים דהוי כקבלו עליהם בנדר אינו רק מדרבנן דאינו רק כקבלו ולא ממש קבלה אם כן אפשר להקל לומר בדיעבד לא קבלו וכמ"ש בשמלה חדשה סימן ל"ט ס"ה.

ועוד אם נבדק אחר הבישול ולא נמצא ודאי י"ל אחזוקי איסורא לא מחזיקין וגם יש כמה ספקות שמא לא היו תולעים כלל ואת"ל היו שמא מיניה קרבי ואת"ל מעלמא שמא נימוחו בבישול והיה ששים נגד התולעים דאם נימוקי בטלים דתו בטלי מתורת בריה ואם לאחר הבישול ונבדקו ונמצא תולעים יש לשער אם הוה בדג עצמו ששים בטל הטעם ואם ליכא ששים בדג עצמו אסור הדג אבל מה שנתבשל עמו מותר כשיש ששים בין הכל דלענין זה לא אמרינן איסור דבוק כמ"ש החוו"ד בסי' צ"ב סק"ט.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה