תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקמו
שאלה אם יש איסור לעשות החפיפה במי מקוה עצמו אף שקודם הטבילה תנקה את המים ע"י סינון וכדומה. לכאורה י"ל לפימ"ש בשו"ת בנימין זאב דמותר להטיל חמין למקוה דליכא השתא משום גזרת מרחצאות כיון דהאידנא מרחצאות שלנו אינן לטבילה עברה החששא וכיון דעברה החששא בטל הטעם ורמ"א ביו"ד ס"ס ר"א הביאו ואסברה לן החת"ס יו"ד דלא גזרו חכז"ל אלא משום מרחצאות שבקרקע כמו שהיה בזמנם אבל עכשיו הרוחץ במרחץ רוחץ בכלי בגיגית מים בהא לא גזרו דלא מיחלף במקוה עיי"ש סימן רי"ד ואם כן אם ינהגו לרחוץ ולעשות החפיפה במקוה בחמין לא עבר טעם הגזרה דמרחצאות ואיך יטבלו במקוה בחמין אמנם ברדב"ז ח"א סימן צ"ה כתב להקל לטבול בחמין משום דגזרת מרחצאות בטובלת בכלים ולא בטובלת בחמין במקוה אף דשייכא נמי הגזרה מ"מ אין לנו לכלול בגזרה רק מה שאחז"ל להדיא יעיי"ש ואם כן אין לנו לחדש איסור שלא נמצא בגמרא ופוסקים אלא סברא היא שלא לעשות החפיפה במקוה עצמה במקום דיש נשים הרבה דיש אנינו הדעת רבות בנות וימנעו מלרחוץ ולשהות בחמין ביחד מחשש נשים שיש להן ערבוביא וחטטין וכדומה וזמן החפיפה סמוך לחשכה ואז זמן אסיפה לכל הטובלין אבל לשאוב מים מהמקוה ליתן לגיגית לחפיפה אינו רואה שום חשש ואף שיחזרו המים למקוה אם יש במקוה מ"ם סאה זולת השאובין ואי דהמים שבגיגית נטמאו הא כשהוחזרו למקוה נטהרו בהשקה כדאית בפ"י דמקואות משנה וא"ו ובפ"ב דביצה משנה ג' וברמב"ם פ"ב דטומאת אוכלין הכ"א ומ"ש הרמב"ם כיון שצפו מי מקוה עליהן נטהרו דמיירי במים שבכלי דליכא חיבור רק אם צפו מי מקוה עליהן וחיבור כל השאובין והמים הטמאים עם מי המקוה סגי לטהרן ובשו"ת ד"ח ח"ב בחיו"ד סימן צ"ה כתב דאסור לחפוף במקוה שהוחמה בחמין משום שנעשה כמרחץ שאסור לברך שם והנשים מברכות בשעת טבילה.