אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תקמג

סימן תקמב

שאלה צעיר לימים ועדיין לא קיים מצות פ"ו עזבה אותו אשתו וברחה עם ערל אחד החשוק שלה והלכו שני ת"ח אצלה ובקשו ממנה שתקבל ג"פ מבעלה ואמרה היא א"צ גט רק אם יתן לה הבעל אלף ז"כ תקבל ממנו גט כי יודעת כי הבעל ירא חטא ולא ישא אחרת עד שתקבל ממנו גט וכאשר באו אצלה הת"ח מצאוה עם הערל גם אנשי מקומה אומרים כי כשבאה שם וכסבורים אשר הם שניהם ערלים והם בעל ואשתו דרים יחדו ואי אפשר לגרשה בעל כרחה ולהתראות פנים עמה מפני סכנה גם מעות אין לו ליתן לה וגם אין בכחו וממונו להשתדל היתר ממ"ר וגם צריך לזה זמן רב והעיר משו"ת ד"ח ואב"צ ובאמת נ"ד אינו דומה לדדהו כי בנידון דידן עדיין אינו ברור אם אסורה לחזור לבעלה ישראל אפילו נתייחדה עם הגוי זמן הרבה כמ"ש דג"מ באה"ע סי' זיין.

ומ"מ נ"ל דמותר לישא אחרת בלא התרת מ"ר לפימ"ש ב"ש בסימן ע"ז סק"כ ממהרי"ק שרש ס"ג במורדת אם ב"ד יסכימו שעוותה עליו מוסר לישא אחרת אפילו בנשואה ואף דכתב הב"ש לבסוף דהד"מ כתב בסימן קנ"ד בשם תשובת מיימני סוף אישות אפילו ארוסה אין מתירין לו לישא אחרת ומשמע דחולק על מהרי"ק גם במורדת דהא התשובות מיימני מיירי במורדת מ"מ חדא דהתם מיירי דיכול ליתן לה גט ברצונה אבל נ"ד אפילו בע"כ א"י לגרשה ועוד הד"מ גופא בסימן א' כתב דהיכא דאיכא פלוגתא המיקל לא הפסיד והובא בב"ש שם ס"ק כ"א.

ועוד הרי כתב תה"ד סימן רמ"ב אם רגילה להתייחד עם גוים היא עוברת על דת ופשיטא על כה"ג לא תיקן הגאון עכ"ל משמע דא"צ התרת מ"ר כיון דלא תיקן הגאון על כה"ג ובנ"ד מציור הענין נראה דנתייחדה עם הערל כמה ימים לשם זנות דגרע מנידון התה"ד שנתייחדה משום סרסרות ומשא ומתן.

ורשד"ם חאה"ע סימן ק"כ כתב על מורדת זה ארבע שנים מותר לישא אחרת דספק ככמה פוסקים דס"ל דלא גזר רגמ"ה רק עד סוף אלף החמישי ואת"ל לחלוטין תיקן שמא במורדת לא תיקן כדעת כ"פ ואפילו את"ל במורדת סתם לא עבדינן מעשה מ"מ למורדת כזאת שעבר ד' שנים לא יעלה ע"ד שיהא האיש אסור בנחשתיים ואשתו שוחקת ממנו ויש בזה כמה איסורים ודרכי התורה דרכי נועם ואומדנא גדולה דזה לא עלה בדעת רגמ"ה לתקן עליו את"ד ולפ"ז אומר אני דכגון זו בנ"ד אפילו במעט זמן י"ל באופן זה שתמרוד על בעלה ותתחבר לערל לא עלה ע"ד רגמ"ה לגזור עליו אפ"ת דלא נאסרה לבעלה ישראל ביחוד כזה בלא קו"ס.

וברשד"ם שם בסוף התשובה כתב עוד כיון דלא שכיח שתמרוד בבעלה ותשב גלמודה ארבע שנים ודאי לא תיקן רגמ"ה במלתא דלא שכיח ושכן כתב הר"ר יחיאל ומדהביא ראיה מסתמא ידע ביה דגברא רבה הוא ולפ"ז אומר אכי אף דכאן ליכא זמן הרבה מ"מ יותר י"ל דלא שכיח דהא כתב הרא"ש בסוף נדרים דחזקה אין אשה מפקעת עצמה מתחת בעלה להיות יושבת באיסור א"א כל ימיה ואם כן דתמרוד וגם גט אינה רוצה דניחא לה בצוותא דהערל לעולם זה ודאי לא שכיח כלל בבנות ישראל ואם נימא דגם זו אין דעתה לישב באיסור א"א כל ימיה אלא דלבה בטוח שיתן לה בעלה הרבה ממון שתקבל גט כדי שיוכל לישא אחרת כאשר מענה בפיה אם כן תקנתה שישא הבעל אחרת וכשתראה דתוחלתה נכזבה תתרצה לקבל גט בלא מתן דמים והרי רגמ"ה עיקר תיקן מפני תקנתה או אפשר נמי מפני תקנתו כמ"ש הר"ן בתשובה מ"ח וכאן תקנת שניהם שישא אחרת וא"כ בממ"נ מותר ליקח אחרת.

ואין לדחות נהי דיש טעם להתיר או דלא שכיח מ"מ אפשר לא פלוג וכמ"ש תוספת פ"ק דשבת דף י"ד ריש ע"ב דהרי מהרי"ק ורשד"ם ור' יחיאל הנ"ל לא תשו לזה ונראה טעמם לפימ"ש המל"מ פי"ב מה"ג הט"ז דהיכא דיש תק"ע לא אמרינן ל"פ עיי"ש ואם כן כ"ש משום עגון האיש דהרי מבואר בפ' אע"פ דף ק"ד ע"ב דצער האיש לישב בלא אשה מרובה מצער האשה וכ"כ רשד"ם חיו"ד סי' ק"ם דיותר יש לחוש לעיגון דאיש מעגון האשה עיי"ש וגם הוא מצווה על פו"ר.

ועוד נהי דאין ברור איסורה לחזור לבעלה ישראל מ"מ גם ההיתר אינו ברור בנתייחדה עם גוי כנ"ד כמו שנסתפק הב"ש בסימן זיי"ן ס"ק ל"ד וא"כ מי לא יחוש לספק סוטה לדור עמה עוד ממילא אזלא טעם דקטטה דמחמתו תיקן הרגמ"ה כמ"ש בד"מ וב"ש סימן א' וכיון דליכא הטעם אין לחוש רק משום שמא לא פלוג והרי הוכיח הפרמ"ג בא"א סי' קכ"ח סק"ל דבמקום מצוה כשלא שייך טעם התקנה לא אמרינן ל"פ וה"נ משום פ"ו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן א"צ התרת מ"ר רק ישבו ב"ד ואם יכירו דבר אמת דכנים דברי הבעל יתירו לו וכאן א"צ לזכות לה גט כיון דבפירוש אמרה דאינה רוצה אך ישבע ע"ד שכתב נו"ב סימן ג' ליתן לה גט כשתרצה ואף דבנידון הנו"ב דלא פשעה רק נשתטית אבל הכא פשעה מ"מ הא איתא בשו"ת גא"ב סימן ס"ב דאפילו ודאי זינתה מחויב וכופין אותו ליתן לה גט.

אח"כ מצאתי בשו"ת הרי בשמים תניינא סי' ע"א העיר מדברי הב"ש דסימן ע"ז ומרשד"ם הנ"ל והביא משו"ת נחלת יעקב ושו"ת רעק"א הנדפס מחדש שהתירו בלא מ״ר ואין הספרים אצלי.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה