אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תקמב

סימן תקמא

כפר קטן ודרים שם מעט יהודים וזה איזה שנים בחדר אחד הנבנה מתחלה להשתמש שם בהנחת חפצים וגם השתמש שם למכור בשר ואח"כ התפללו שם בני הכפר איזה שנים גם העמידו שם אה"ק עם ס"ת ובעל הבית לא נתן להקהל החדר לחלוטין רק לא עיכב בידם והיה דרכו בכל שנה לפני פסח לדור באותו חדר איזה ימים וגם בכל ימות השנה הניח שם קצת כלים ושאר דברים וכעת נתקלקל הגג ולא אבו הקהל לתקנו ע"כ נתחרט בעה"ב ואינו רוצה להניחם להתפלל שם ורוצה להשכירו לבית דירה ואומר שמעולם לא היה להחליטו לבית תפלה רק בתורת ארעי ומבואר בא"א להגאון מביטשאטש באם לא נבנה מתחלה על זה כשחוזר ואין דעתו ליתנו עוד נפקעה קדושתו וי"ב בדרבנן דרק עד עתה היה מיוחד לזה.

תשובה איתא במהרי"ט צהלין שאלה קצ"ז אפילו נקבע המקום לתפלת ציבור אם לא נקבע לתפלה בלבד אלא שהבעל הבית משתמש בו גם כן אין בו קדושת בית הכנסת והוכיח כן מלשון הרמב"ם הלכות תפלה פ"א הכ"א.

ובלאה"נ הרי מבואר בא"ח סימן קנ"ג סט"ז מי שהשאיל ביתו לבית הכנסת יכול לאסרה על כל הקהל ואם לא השאיל להם בפירוש רק הניחם לכנוס לביתו להתפלל הרשות בידו למחות כמו שירצה עיי"ש א"כ ש"מ דאין להקהל שום זכות בו דאל"ה איך יכול לאסרו עליהם ממילא נמי דגם קדושת בית הכנסת אין בו משעת החזרה אפילו לגבי בעה"ב גופא ול"ל בשלמא נגד הקהל דהוי ענין ממון י"ל אוקמה בחמ"ק אבל לענין איסור קדושה הוי ספק איסור דלחומרא דהא מבואר בנמ"י פרק מי שמת אהא דשכ"מ שהקדיש נכסיו דמבעיא בש"ס אם יכול לחזור כשעמד וסלקא בתיקו הלכך בין הקדש בין עניים הם המוציאים דנכסי בחזקת נותן קיימא ועליהם להביא ראיה הלכך אם עמד חוזר ואף ע"ג דאמרינן דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט היינו דלא מצי למיהדר על מה שידענו בבירור דעתו אבל הכא מי יימר דדעתו היה להקדיש אפילו אם יעמוד הלכך ודאי נכסים בחוקת נותן קיימי ואף ספק איסור מעילה ליכא דאיהו ידע בנפשיה עכ"ל דהובא בקיצור בנה"מ בדיני תפיסה סק"ב ומזה ראיה לדברי המג"ד ס"ס קמ"ג.

וא"ל כיון דהניחם להתפלל שם עד עתה מה יועיל מה שאומר דבדעתו היה שיהא בית הכנסת רק עד שיחזור בו והא איתא בפ' ארבעה נדרים דף כ"ח אהא דנודרין להרגין דאומר יאסרו כל פירות עולם עלי ומחשב בלבו היום ואף דדברים שבלב אינן דברים אונס שאני הרי דכשאינו אונס אין מועיל מה שמחשב בלבו היום וה"נ מה יועיל מה שחישב בלבו עד זמן שיחזור בו דזה אינו דהא מבואר בפירוש הר"ן בנדרים שם ובפרק שבועות שתים בתרא פ"ג דבאומר יאסרו כל פירות עולם עלי משמעות לשונו משמע לעולם לכן דברים שבלב ל"ה דברים כשאינו אונס עיי"ש משא"כ הכא דאין אומר ואין דברים שהקדיש הבית רק באנו עליו מדהשאיל ביתו להתפלל בו או הניח לכנוס בו ציבור להתפלל סתמא הקדישו בלבו והרי אומר דבלבו היה רק עד זמן שיחזור בו ול"ל בזה דברים שבלב ל"ה דברים כיון דאינם סותרין לדברי פיו כלל אלא הכל דברים שבלב נהי דמהני משום כל נדיב לב כדאיתא בפ' שבועות שתים דף כ"ו ע"ב מ"מ אם נתכוין בלבו איזה תנאי הרי לא נדב בלבו יותר.

ובשו"ת חוט המשולש ס"ז פסק בכגון זה דאין בו קדושת בית הכנסת ויכול לדחות הציבור משם ויכול למכרה לכל מילי וא"צ להעלות דמיו לקדושה דאין לזה דין קדושה עד שיקנהו לציבור או יקדישיהו לצמיתות לדורותיו וחתמו על תשובה זו גם התשב"ץ וחכמי העיר.

אבל מה שהביא א"ר סימן קנ"ג ממהריט"צ דבזמנינו אין בבית המשאיל קדושה כלל במכ"ת לא העתיק יפה דהתם מבואר דבמלכות תוגרמה אין להם קדושה מטעם המבואר שם ועיין מג"ד סימן קנ"ד סק"א הלא המה דברי מהרי"ח שהביא מהריט"צ ובשו"ת יעב"ץ ח"א סימן קע"ו חולק וכתב שבמשך ימי שכירתו ודאי קדוש הוא לכל דיני בית הכנסת ואינו נפקע כל ימי השכירות אם לא התנו עליו מתחלתו כהלכה והובא בע"ד כלל חי"ת.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה