תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקלג
שאלה אם מותר לילך ביוה"כ במנעלים העשוים משער של בהמה הנה בא"ח סי' תרי"ד איתא אסור לנעול סנדל או מנעל של עור או של עץ המחופה עור אבל של גמי ושל קש או של בגד או של שאר מינים מותר ולא נזכר של שער ויש להסתפק אם הוא בכלל שאר מינים וביו"ד סימן שפ"ב איתא אבל אסור בנעילת הסנדל דוקא של עור אבל של בגד או של גמי או של שער או של עץ מותר שאין מנעל אלא של עור עכ"ל אך כתב שם באה"ג אות ב' רמב"ן בסת"ה ויליף לה מדין איסור נעילת הסנדל ביוה"כ עכ"ל ועיינתי בסת"ה לרמב"ן דף כ"ז ע"ג וז"ל וכי אסור במנעל וסנדל הני מילי בשל עור אבל אינפילא של בגד מותר וסנדל של שעם נמי מותר דהתם ביוה"כ אמרינן אני ראיתי את ריב"ל שיצא בסנדל של שעם ביוה"כ וכו' ואין מנעל אלא של עור ואנעלך תחש עכ"ל הרי דלא הזכיר של שער רק של שעם לכן נראה דט"ס נפל בדפוס ביו"ד ובמקום שעם כתב שער אבל של שער י"ל דאסור.
וכן בראה דהא ביבמות פרק מצות חליצה דף ק"ב ע"ב אר"י א"ר סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו שנאמר ואנעלך תחש ופרש"י דתחש הוא עור לכן ה"נ צריך נעל של עור כולו בעא מיניה ר"א מרב הוא של עור ותרסיותיו של שיער מהו א"ל מי לא קרינן ביה ואנעלך תחש אי הכי כולו של שיער נמי ההוא קרקא מיקרי פירש בגליון הש"ס שם משום דיש לו שם בפ"ע וכתב נמ"י העושה מנעל כולו של שער הוא עב בהכרח לפי שמדבקם יחד וזה אינו קרוי מנעל כלל דשם בפ"ע יש לו שקורין אותו קורקא ונעל אמר רחמנא עכ"ל הרי קמן דכולו של שער חשוב מנעל של עור כדפריך כולו של שיער נמי אלא משום דיש לו שם אחר ובחליצה נעל כתוב פסול אבל לענין יוה"כ ואבל ר״ל דלאו דוקא נעל כתיב אלא דאין מנעל אלא של עור ואנעלך תחש כתיב ותחש הוא עור והרי של שיער נמי הוי החש ובלח"מ פ"ד מהלכות יבום הלכה י"ט כתב דלרמב"ם של שער חשוב עור ולהטור לא חשוב עור אמנם הב"ח באה"ע סימן קס"ט סעיף חי"ת וב"ש סי"ד סקט"ו כתב די"ל גם להטור העשוי משער חשוב עור אך בס"ק י"ג כתב דלרש"י ורשב"א מנעל העשוי מצמר לא חשוב עור וממועט מתחש עיי"ש אם כן הוי ספק לענין אבל ויוה"כ ואפשר אפילו נימא דחשוב עור העשוי משער מ"מ כיון דקורקא נקרא ואבד שם נעל מותר ביוה"כ ואבל לפי מה דיליף הש"ס מיחזקאל דא"ל הקב"ה נעליך תשים ברגליך מכלל דלכ"ע אסור כדאיתא בפרק ואלו מגלחין ט"ו ב' אם כן כיון דשל שער לא מיקרי כעל אינו אסור ואף דבפ' יוה"כ דף ע"ז יליף מוהוא הולך יחף מ"מ הא אין איסור רק בנעל של עור אם כן י"ל דאזלינן בתר שמא אך אם בתר טעמא אזלינן נראה לאסור לפימ"ש בכונות הטעם דאסור לנעול נעל או סנדל של עור משום דהוא משכא דחויא ואין לו אחיזה בקדושה ביוה"כ.