תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקלא
אם מותר לאבלים תוך יב"ח על או"א להתפלל מעריב שחרית מנחה בימי סליחות ועשי"ת הנה זה מבואר בנו"ב חא"ח סימן ל"ב דיש מקומות נהגו כן אבל לא נתפשט מנהג זה מבעלי תורה וכתב דיצא להם טעות זה ממה שראו במג"א סימן פ"ח סק"ג דמיום ראשון של סליחות נקרא ימים נוראים אבל טעו שלא כ"כ רק לענין כיון שהרבה מתאספים לבית הכנסת יש בושה לעמוד בחוץ עיי"ש שהוכיח בראיות וגם הפרמ"ג באשל אברהם סימן תקפ"א סק"ו הוכיח כן דאבל יכול להתפלל סליחות אף בעשי"ת גם בפ"ת ליו"ד סימן שע"ו סק"ח הביא דברי הנו"ב ושום אחד מהם לא כתב דהיכא דנהגו לא ישנו המנהג ומשום דפשוט בעיניהם שהוא מנהג בטעות דלא כמטה אפרים שכתב בסימן תקפ"א סכ"ג דכל מקום יחזיק במנהגו עיי"ש ואפשר טעמו משום דהמון עם חושבים דיש בו איסור ויבואו למחלוקת וגדול השלום אבל זולתו הרי יש חשש לאידך גיסא דהא כתב באה"ט בסימן נ"ג סקכ"ד דמצוה להניח לאבל להתפלל שהוא נחת רוח למת ומצילו מדינא של גיהנם ובשו"ת מאיר נתיבים סס"פ כתב דהמוחה באבל מלהתפלל בפני התיבה כאלו מוחה באדם מלעשות מצוה.
ול"נ דהמנהג שבאיזה מקומן שלא יתפלל אבל בימי סליחות ועשי"ת נמשך ממ"ש רמ"א בהג"ה סי' הקפ״א ס"א שידקדקו לחזור אחר ש"צ היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא שיתפלל סליחות ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות מתפלל כל היום וכתב המג"א דאפילו לאבל הוא קודם משום דהמתחיל במצוה אומרים לו גמור ואם כן ממילא נדחו האבלים כל היום ואם המתפלל סליחות גם כן אבל כיון דהוא היותר הגון וגדול בתורה ובמעשים ליכא דעדיף יותר וגם בימים נוראים רשאי להתפלל כמ"ש הש"ך ביו"ד סימן שע"ו סקי"ד ומזה נשתרבב המנהג באיזה מקומן שלא יתפלל אבל באותן ימים אפילו היכא דאין מקפידין דהמתפלל סליחות יתפלל כל היום כי לא הבחינו להפריש ולפ"ז במקום דמניחין להתפלל כל היום אפילו מי שלא התפלל סליחות אין למחות באבלים מלהתפלל אם אין חשש מחלוקת ובישועות יעקב על א"ח סימן תקפ"א כתב ז"ל בהרבה קהלות נהגו שאין מניחין אבל להתפלל בעשי"ת ופה בקהלתינו נהגו שהאבל מתפלל בעשי"ת והדין עמהם שכן נראה מלשון מהרי"ל שכתב דר"ה ויה"כ כרגל עיי"ש.