אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תקל

סימן תקכט

ראובן קיבל להעמיד תבן לשר על אופן שיביא לו תעודה מן הבורגר מיינסטר שאינו רמאי ובקל היה יכול להביא זה ובא אצלו שמעון ואמר לו מסור לי עסק זה דהיינו שלא תביא אותו חעודה ויתן לי השר בעד התבן יותר ממה שנתחייב ליתן לך ובעד זה אתן לך מאה ז"כ ונתן שמעון שטר על סך זה עד זמן פלוני וכתוב בשטר שקיבל עליו שמעון בחיוב ליתן לראובן מאה ז"כ לז"פ ונשתעבד שמעון באם לא יתן לו אז ויתבענו ראובן ויסרב שמעון אזי יתן שני מאות ז"כ גם נשתעבד לדון עמו אצל גוים בדיני הבערזא ולבסוף השטר כתוב מודה אני הח"מ שכל הכתוב בשטר זה מראשו עד סופו קבלתי עלי בחיוב גמור בקאג"ס בב"ד חשוב.

הנה גוף החיוב המאה ז"כ חייב שמעון אפילו בלא קנין ובלא בד"ח דיכול לחייב עצמו בשטר אפילו בחנם כדאיתא בחו"מ סימן מ"ם אבל הקנס יש בו משום אסמכתא וצריך קנין ובד"ח כדאיתא בחו"מ סימן ר"ז והנה כאן נכלל בקנין אחד הקנס והחיוב לדון לפני גוים ועל זה לא מהני הקנין כדאי' בחו"מ סימן כ"ב ס"ב וגם לראב"ן שבש"ך שם סק"ד הוי קנין דברים ואינו מועיל ואם כן כיון שהקנין על דבר שאינו מועיל עם דבר המועיל פליגי הפוסקים דלחד דעה בטל כל הקנין כדאיתא בחו"מ סי' ר"ג אם כן ליכא קנין ממילא הוי אסמכתא לאותה דעה ויכול שמעון לומר קי"ל וכה"ג כתב בשו"ת בר"א חחו"מ ס"ס כ"ט לענין חיוב בתנאים.

וזולת זה יש לפקפק על מה שכתוב דנעשה בבד"ח דהא מבואר בסימן כ"ב דאסור לדון בפני העכו"ם ועוד יש בזה איסור משום הערמת רבית כדאיתא ביו"ד סימן קע"ז סי"ד ואם כן אפשר בטלה חשובתייהו באותו שטר ותא חזי גודל האיסור בחו"מ סי' כ"ו לידון בפניהם.

ועוד כיון דלא כתב מעכשיו לא מועיל קנין בבד"ח לבטל אסמכתא לדעת הטו"ז בחו"מ סי' ר"ז סי"ד.

ולכאורה כיון דנתחייב לדון בפני גוים ואצלם אסמכתא קונה אם כן אין לבטל החיוב משום אסמכתא אך זה יתכן רק לדעת הראב"ד הובא במג"א סימן תמ"א סק"ב אבל כתב הה"מ שדעת רוב מפרשים אחרונים אינו כן וגם בחידושי רע"ק שם כתב דאין לומר כיון דבדיניהם אין דנין דין אסמכתא גמר ומקנה דהא מ"מ לא גמר ומקנה דסבר שלא יבא לידי זה שיעבור על התנאי.

ולפ"ז מ"ש הסמ"ע בסימן כ"ב סקט"ו ובסי' כ"ו סקי"א דאם קנו מידו לדון בפני עכו"ם דאם יש לאחד מבע"ד זכות בזה במשפט עכו"ם טפי מבמשפט ישראל דאז מהני הקנין עיי"ש עכצ"ל שאר זכות אבל לא כשיש אסמכתא כיון דסבר שלא יבא לזה לא גמר ומקנה וגם בתומים בסימן כ"ו סק"ד חולק על הסמ"ע והביא דמבעה"ת מבואר דאינו מועיל שום קנין בשום אופן.

גם מ"ש הסמ"ע דאם כתב בפירוש בשטר שמתחייב נפשו לדון טכ"פ לפניהם אם יש למלוה זכות בזה אין בידו כח לחזור בו דהקנין חל על נכסיו שנשתעבדו לו על אותו זכות שקיבל עליו לדון בפני דייכי עכו"ם ולא מצאתי מי שחולק בזה עכ"ל תמוה הא לדעה שהובא בסימן ר"ג דאם הקנין על שני דברים דעל דבר אחד אין מועיל קנין בטל הקנין לגמרי גם מהדבר שמועיל בו קנין עיי"ש סעיף יו"ד בהג"ה וגם הטו"ז דחה דברי הסמ"ע והעלה דאפילו רוצה זה שידונו לו דייני ישראל באותי זכוח שיש לו בדיני עכו"ם אין שומעין לו עיי"ש ועיין בערך ש"י על חו"מ סימן כ"ו ס"ג בד"ה סמ"ע מה שתרצתי שם קושית הסמ"ע על המחבר ומוכח דהמחבר לא ס"ל מ"ש הסמ"ע.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה