אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תפח

סימן תפז

מקום שאין בו רק מנין עשרה וקצתם מניחין תפילין בחוה"מ ויש משום לא תתגודדו כמ"ש בשו"ת השיב משה בחיו"ד סימן ל"א ואם כן מתבטל תפלה וקריאת התורה בציבור בחוה"מ. הנה בספר אשל אברהם מהגאה"צ מביטשאטש בסי' תצ"ג כתב דאין בזה משום ל"ת גם אם הוא יחיד נגד רבים שאין מניחים תפילין אין עליו קפידא כיון שאין מורה כן לזולתו ושייך גם כן דהרואה אותם שאין מניחים י"ל שכבר הניחו ומצדם שיודעים שלא הניחו ולא יניחו אין חשש וכמו גבי מלאכה בש"ס עכ"ל ויש סמך לזה מפ"ק דיבמות דף י"ד דמקשה מ"ד עשו קרי כאן ל"ת ומשני כי אמרינן ל"ת בשתי ב"ד דהללו מורין כן והללו מורין כן והדר אמר בב"ד שבעיר אחד פלג מורין כן ופלג מורין כן ולא אמר כלשון המקשה מקצת עושין כן ומקצת עושין כן ע"כ דעת התרצן דליכא משום ל"ת רק כשמורין לזולתם וכיון דסתם הוראה הוא בב"ד לכן נקט ב"ד וצ"ע כיון דעושין כן בפני אחרים הוי כהוראה ועיין פא"צ דף כ"ח ע"ב ובב"ח א"ח ס"ס תק"ט ומג"א שם סק"ו ובי"מ באות ה' סימן קצ"א.

ואפשר לומר עוד לפי מה דמרגלא בפי אותם המניחין תפילין בחוה"מ דעושים כן כדי שיהיו מותרין בעשיית מלאכה ואפשר משום דהמג"א בסימן ל"א סק"ג כתב דהי"א דחוה"מ חייב בתפילין ס"ל כיון שמותרין בעשיית מלאכה ליכא אות אך כונת המג"א כיון דמדינא מותרין במלאכת דבר אבד ולא תלוי במה שהם רוצים לעשות מלאכה ומ"מ יש לדרוש לשון הדיוט דהנה המחמירין שלא להניח תפילין בחוה"מ משום דכ"כ בזהר והל"ח יישב מנהג הנוהגים להניח תפילין דהזוהר ס"ל דבחוה"מ מן התורה אסור בעשיית מלאכה והוי אות בלא תפילין והמניח תפילין מזלזל בקדושת חוה"מ והנוהגים להניח תפילין ס"ל כהפוסקים דרק מדרבנן אסור מלאכה בחוה"מ וכבר פליגי הפוסקים בזה ובעוה"ר המון עם מקילין אפי' במלאכה שאינו דבר האבד דאסור לכ"ע עכ"פ מדרבנן והוא כמ"ש הה"מ פ"א מה"א ה"ד דאיסורא דרבנן כלהו אינשי לא זהירי ביה ולכן כיון דמזלזלו בעשיית מלאכה מוכרחין להניח תפילין דאל"ה הוי תרתי דסתרו וכסיל בחשך הולך ועונשם רב ממ"נ דמונעים מלהניח תפילין דשמא מה"ת אסור במלאכה בחוה"מ ואם יניחו יהא זלזול לאות של חוה"מ ועושין מלאכה ואין חוששין לזלזול חוה"מ ומקילין משום דס"ל דאינו רק איסור דרבנן או דטועין דגם מדרבנן מותר.

וגם להנמנעים מלהניח תפילין יש נ"מ דאם נמנעים משום דחוששין דמלאכה בחוה"מ כשאינו דבר האבד אסור מן התורה ואם יניחו יהא זלזול לאות של חוה"מ אם כן בספק דבר האבד או היכא דיש פלוגתא באיזה מלאכה אם מותר בחוה"מ כגון הא דבסימן תקל"ח יש להחמיר דהוי ספד"א והמניחין תפילין ומחזיקים להלכה דמה"ת מותר בכל מלאכה בחוה"מ מרויחין זה נמצא זה שאומרים המניחין כדי שיוכלו לעשות מלאכה אינו דבר ריק ושמא יצא מפי גדולים וכיון דמשום שרוצים לעשות מלאכה מניחין תפילין תו ליכא משום ל"ת דיאמרו אותם שאין מניחים תפילין מלאכה דלית להו כדאיתא בפ"ק דיבמות דף י"ג ע"ב דבענין איסור מלאכה ליכא משום ל"ת מה"ט.

ועכ"פ נראה אם באפשר יצייתו המניחין תפילין להניח בביתם ולומר ק"ש ויסלקם ויבואו לבית הכנסת מה טוב דבהכי יוצאים כמ"ש הפר"ח בסימן תצ"ו כשהיה בח"ל ביוט"ב והיה דעתו לחזור לא"י היה עושה כן וא"ל יצייתו כדאי הא"א הנ"ל לסמוך עליו בשעה"ד שלא לבטל התמיד שו"ר במעיל צדקה סימן מ"ט כתב השואל דדוקא להורות כן לאחרים הוא דאסור משום ל"ת אבל להחמיר לעצמו מותר והביא ראיה כמו שכתבתי לעיל והדר סתר את דבריו מכח ראיות והמע"צ בסי' נון מסיק ג"כ דדוקא להורות לאחרים יש משום ל״ת ותירץ ראיות השואל עיי"ש ובשו"ת ב"ח החדשות סימן מ"ב התרעם על החזן שתוקע עצמו לדבר הלכה ואינו מניח תפילין בחוה"מ ועובר אלא תתגודדו דכתב ריא"ז גם בזה"ז יש ברוב מקומות מחלוקת בין החכמים ובין הגאונים אסור להם לבני העיר לחלק ולנהוג קצתן כאחד וקצתן כאחד אלא יעמדו על המנין ויעשו כולם על פי הרוב עכ"ל אמנם ריא"ז ז"ל בפ"ק דיבמות אסור להם לבני העיר לחלק ולנהוג במנהג פשוט קצתן כאחד וקצתן כאחד עכ"ל ונראה כונתו במנהג פשוט דכל כת יאמרו דכן פשוט ולא משום ספק וחומרא עושין דנמצא מורין לאחרים דאם משום חומרא אינו יכול להחמיר לאחרים ועמ"ש בסי' פ"ט.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה