אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תסח

סימן תסז

שאלה בהמד"ר אשר אה"ק בנוי בכותל מזרח והחלל בתוכו מחזיק במדה יותר מאמה על אמה ברוחב ובקומה מחזיק ג' אמות באופן שיש בו שיעור מ"ם סאה ופתח הארון באמצע אינו רחב כרוחב חלל האה"ק ועשו מקומות לישב עליהן מהצדדין והמקומות אינן נגד הפתח של אה"ק רק נגד הצדדים אשר סתום בקביעות והאה"ק גבוה מן הארץ שנמצא אחורי היושבים על המקומות וגם כשעומדים אינם מגיעים אחוריהם נגד הס"ת רק ראשם נגד הס"ת וגם הס"ת גבוהים יוד טפחים מן הקרקע.

הנה ביו"ד סימן רפ"ב ס"א חייב אדם לנהוג כבוד גדול בס"ת ולא יחזור לו אחוריו אא"כ גבוה ממנו עשרה טפחים הרי משמע אף דאין אחוריו נגד הס"ת ממש אסור ועיין פ"ת מה שהביא מהחו"י ומנשמת אדם כלל ג' סוף אות ג' ולשון הש"ע משמע כהחו"י שיהא גבוה מכל קומת אדם י"ט אך היינו כשהס"ת אינו ברשות אחר צריך גבוה י"ט דעי"ז הוי רשות אחר ואם כן כשהס"ת תוך האה"ק שהוא רשות אחר אפילו אינו גבוה י"ט והטו"ז שם סק"א כתב דרבנים שעומדים לפני האה"ק ואחוריהם לאה"ק אינם בכלל איסור זה כיון שהס"ת מונח בארון הקודש הוי כמו ברשות אחרת ומג"ד בא"ח ס"ס ק"נ הביא מהלבוש שכתב שיזהרו לעולם שלא יעשו שום מקום לישב עליו בין הבימה שבאמצע ב"ה ובין ההיכל באופן שיהא פני היושב עליה נגד הבימה ואחוריו אל ההיכל דגנאי הוא ואיסור גמור הוי עכ"ל וא"כ הטו"ז לכאורה סותר א"ע דהא ביו"ד אומר דאינו איסור כיון שהס"ת מונח בארון הקודש הוי כמו ברשות אחרת והרגיש בזה המ"ז שם ותירץ דבקביעות גרע וצ"ע מנין לנו לחלק בהכי וגם ק"ל על הלבוש דהרי תוספתא והובא ברי"ף פרק הקורא עומד איתא כיצד הזקנים יושבים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקודש ופירש הר"ן כלפי הקודש מקום שמניחין בו התיבה בב"ה דהיינו הארון שהס"ת נתונין בתוכו נקרא מקום הקודש ונמצא אחוריהם של זקנים כלפי הקודש עכ"ל הרי ליכא איסור זה דהלבוש ול"ל דכלפי הקודש היינו בצדדי האה"ק דהא פרש"י בריש סוטה דכלפי היינו כנגד וכן פרש"י שם דף מ"ד וממקומו מוכרע דפניהם כלפי העם היינו כנגד ממש וצ"ל דלא התירו זה רק להזקנים שהם הת"ח משא"כ עכשיו דמוכרין המקומות נמצא יזדמן ע"ה קונה מקומו שם אבל אם כן מה מקשה טו"ז על הרבנים וצריכין לדחוק דגם טעם התוספתא משום דהס"ת ברשות אחר אמנם כיון דעכצ"ל כיון שהס"ת ברשות אחר ליכא איסור אפילו בקביעות מנין לחלק בין במקרה או בקבע ובין זקנים לאחרים ואם רצו חכז"ל שיהא פני העם כנגד פני הזקנים ה"ל לתקן שישבו הזקנים בצדדי האה"ק ואז לא היו אחוריהם כלפי הקודש גם אין סברא כלל לחלק בזה דמשום גנאי הס"ת יהיו הזקנים פטורים יותר משאר העם וכי אין הזקנים מחויבים בכבוד הס"ת והרי קמן דהטו"ז לא מחלק בהכי מדק"ל על הרבנים ויפתח בדורו כשמואל בדורו.

ועיינתי בחו"י סימן קפ"ד שכתב הס מלהזכיר לומר דלמעלה מי"ט ה"ל כרשות אחר ומ"ש טוי"ד סימן רפ"ב והוא לשון הרמב"ם קרוב לסוף הלכות ס"ת אא"כ היה גבוה ממנו י"ט ר"ל למעלה מראשו בעמדו דאל"כ הל"ל למעלה מי"ט ועוד כי גם למעלה מראשו רק לאותן דברים דנקט שלא מצינו בהם איסור בש"ס רק כתבם הרמב"ם מצד האמת והצדק והסברא משא"כ בתשמיש המטה דאסור מדרז"ל בש"ס אין היתר כלל אפילו יהיו הספרים עומדים גבוה טובא מעל ראשו ואין ראיה משו"ת הרשב"א שבהגהות רמ"א ביו"ד סימן רמ"ב דאינו מחויב לעמוד כ"ז שהס"ת על הבימה מפני דה"ל כרשות אחר גם כן מטעם שכתבנו שלא נזכר בש"ס ואין ישיבתו בזיון כולא האי וגם מיירי דהמקום רחב ארבע ומוקף גם כן מחיצות כל דהו דהוי רה"י לעצמו לשבת ולכל מילי את"ד ואישתמיטתיה מ"ש הרמב"ם בפאר הדור סי' ע"ח אם היו הס"ת גבוהים מן הארץ י"ט חלקו כבוד לעצמן ואין שום איסור לכהנים שאחוריהם אל היכל הקודש בשעת נ"כ וכן נתפשט המנהג עכ"ל והובא בתשובה מאהבה ח"ב סימן רכ"ח הרי סגי בגבוהים הס"ת מן הארץ י"ט אך דמלשון הרמב"ם שבטיו"ד סימן רפ"ב משמע גבוה למעלה מן האדם י"ט וצ"ל דשאני היכל דסתמא המקום רחב ארבע וא"כ עכ"פ מבואר דבגבוה י"ט מן הארץ ורחב ד"ט אין שום איסור לעמוד או לישב אחוריו להיכל וכ"ש כשהוא אהל דיש לו שיעור אמה על אמה ברום ג' אמות דזה מועיל להתיר גם תשמיש המטה כדאיתא במג"א סי' ר"מ ועכצ"ל דהלבוש מיירי אם אה"ק אינו גבוה מן הארץ י"ט וגם אינו אמה על אמה ברום ג"א נמצא בנ"ד דגבוה הא"ק מן הארץ י"ט וגם מחזיק ארבעים סאה וגם היושבים על מקומם רק אחורי ראשם נגד האה"ק וגם שם סתום במחיצה קבוע לא יפתח אפי' כשפותחין האה"ק אין חשש כלל לא משום איסור ולא משום גנאי וק"ו אם כבר נעשה וקנו המקומות וישבו עליהם דאין לדחותם דהוי אפוקי ממונא וגם הלבוש לא אמר רק לכתחלה לא יעשו כן מסברא ולא מדינא המוזכר בש"ס וכמ"ש החו"י הנ"ל.

שו"ר בהלק"ט שאלה רכ"ו דאשכחן כנגד שר"ל בצדו כגון ההוא דפרק תפלת השחר אל יתפלל תלמיד לא לפני רבו ולא לאחורי רבו ולא כנגד רבו וה"נ מתפרש קרא דפרשת וישלח דכתיב נסעה ונלכה ואלכה לנגדך דפרש"י בשוה לך ולפ"ז נמי דברי הלבוש דכלפי הקודש אף דפירושו כנגד נמי פירוש מצדו בשוה עם הקודש ומ"מ לדינא נראה ברור כמ"ש.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה