אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תנט

סימן תנח

שאלה כפר שאין בו עשרה רק שמתאספים בכל שבת מכפרים אחרים ובשבת אחת ירד הגשם ולא נתאספו איך יעשו בשבת שאחריה עם קריאת הסדרה:

מבואר בא"ח סימן קל"ה ס"ב לקרות שתי סדרות אך בספר החיים שם כתב דוקא אם היה כאן צבור וחל עליהם חובת קריאה אז אם בטלו חייבים להשלים בשבת אחרת אבל אם היה בכפר שיש שם מנין ובשבת אחת אירע שלא היה להם מנין ולא קראו בתורה ובשבת שאחריה בא לידם מנין א"צ לקרות פרשה שעברה כיון דלא היה שם צבור בשבת שעבר לא חל עליהם חובת קריאה כלל עכ"ל וכ"כ בשערי אפרים שער זיי"ן סקל"ט אך בשו"ת חיים שאל סימן ע"א אות ה' ובזכל"א חא"ח אות סמ"ך כתבו דצריכין לקרות בשבת שאחריו גם פרשה משבת הקודמות וכתב בזכל"א שכן עשו מעשה ולענ"ד כן עיקר דאטו תקנה זו לקרות בס"ת בצבור בכל שבת היה רק אם כבר נתאספו צבור לומר אם לא נתאספו לא חל עליהם חובת קריאה כלל אלא התקנה לקרות בצבור היינו להתאסף ולקרות וכמו דמשמע מן הר"ן ריש מגילה בהא דהכפרים מקדימין ליום הכניסה לענין תקנת עזרא לקרות בשני וחמישי בתורה וא"כ כל שלא נתאספו עדיין לא יצאו ידי חובתם.

ועוד הא מקור ד"ז דאם בטלו הקריאה בשבת אחת יקראו אותה פרשה שאחריה בשבת שניה הוא מן הא"ז ושם בהלכות שבת סימן מ"ה אמרו רבנן בטעמא כי מימות משה רבינו ע"ה נתקן לקרות התורה בפרשיותיה ולהשלימה בכל שנה ושנה כדי להשמיע לעם מצות וחקים ואין לך לומר כיון שעבר זמן קריאתה הלכה לה אותה פרשה לפי כי אין קבע בפרשיות לקרות פרשה זו בשבת זו וזו בשבת זו עיי"ש וכיון דאין קבע לקרות פרשה זו בשבת זו דוקא אלא התקנה להשלים כל התורה בכל שנה אם כן מה בכך שלא היה להם מנין בשבת אחת לומר דלא חל עליהם חובת קריאה דהא עיקר התקנה להשלים בכל שנה כל התורה וחיוב זה עדיין לא אזדא.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה