תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תמט
ס"ת שאכלו עכברים בדף אחד יותר מחמשה שיטות בכל שיטה איזה תיבות מהשיטה באיזה שיטות קצת תיבות ובאיזה הרבה תיבות ובאותן תיבות ליכא שם הנה יש תיקון לדבק מטלית של קלף ולכתוב עליו תיבות החסרים אך הטלאי צריך לבא באלכסון ואמר הסופר שיותר תהא מהודר אם יחליף כל הדף והיה לבי נוטה להחליף כל הדף מאחר דבתשב"ץ חלק שני סי' צ"ג דאפילו תוך הספר אם א"א לעשות יריעות אלא בנות ב' דפין או אחד היינו מתירין בשעת הדחק שאין זה מהדברים הפוסלים הס"ת ולא נאמר אלא למצוה היכא דאפשר עיי"ש וה"נ אם בעל הספר שעתא דחיקא לו או ציבור דדחיקא להו להחליף יריעה כלה כמות שהוא ומה גם דמעיקרא דדינא מבואר במס' וביו"ד סימן ר"פ דס"ת שבלו יריעות לא יחליף אחת או שתים רק שלש רק האחרונים חדשו דאין זה רק בס"ת ישן שבלתה מחמת יושנה ועיין פרש"י במנחות דף למ"ד דלפיכך לא יעשה יריעה מדף אחד שתפרים של חבורי היריעות יפין בה כשאין בהן יותר מדאי עכ"ל וא"כ כאן דיותר נאה ויפה לעשות דף ולתפרה מלדבק טלאי עדיף יותר לתפור דף חדש ומפרט דגם בטלאי רבו כמה דעות לאסור אלא דנהגו הסופרים להקל כדאיתא ביו"ד סי' ר"פ בש"ך סק"ז ובתשובות אחרונים אמנם מצאתי בשו"ת חיים שאל ח״א סי' כ"ז דהעלה לדבק טנאי ולא להחליף דף או כל היריעה דהלב מהסס לבטל יריעה וכמה אזכרות שבה דהגם דלא חיישו רבוותא על זה עינינו הרואות החושה אל העין דיש להצטער על זה את"ד ורמזו בעקרי ד"ט חא"ח סימן זיין אות י"ב ובעקרי ד"ט חיו"ד סימן למ"ד אות ג' הורה גבר לתקן ע"י טלאי בחוץ ולמחוק אם יצטרך ולתקן באופן שיעבור הקרע בין אות לאות או בין תיבה לתיבה אף שהיה קרוע יותר מחמש שיטין וכתב שם שמעולם חששתי מחטאת להביא לידי גניזה יריעה אחד ואף דף אחד משום פיסול אות או תיבה או דבר מהדברים שאין פסולו בגוף כל היריעה או דף גם הרב בארות המים סט"ו חשש לגנוז יריעה דאיכא כמה שמות כתובים בה עיי"ש לכן הוריתי כמ"ש בחיים שאל ומ"מ כתב בעקרי ד"ט שם דבשעת הדחק הורה להתיר להחליף דף אחד בלבד עיי"ש וצ"ל דהמעשה היה שלא היה אפשר לתקן ע"י טלאי או אפשר דבאותה שעה היה נראה לו יותר נכון להחליף דף אחד מלתקן ע"י טלאי וגם אני לולא שהורה זקן בחיים שאל נ"ל דהכי עדיף להחליף דף אחד דהרי לא זכר החיים שאל דברי רשב"ץ הנ"ל דבשעת הדחק מותר להחליף דף אחד כנראה מדבריו שם דכתב דאם בא להחליף מחויב להחליף שלשה דפין ומצטער על ביטול כל כך דפים לכן יותר הוטב בעיניו לדבק טלאי ולא זכר שר מ"ש בשו"ת דבר שמואל סי' קצ"ט לאחר שהזכיר המנהג לדבק טלאי כתב דלבו מהסס למאן דאסר בספר תורה חיבור הטלאי בדבק וכתיבה עליו שמא יש בו חשש פיסול דאורייתא כיון שלא נכתבה יריעה או אפילו דף אחד ממנו ונתפר כהלכתו בגידין משום חסרון לבלתי יצא בעלי' ידי קיום מ"ע של תורה מלבד איסור הקריאה בצבור וברכותיה שנחלקו בו מהרי"ק ומוהרשד"ם את"ד דלזה יותר נכון להחליף דף אחד דלכ"ע אינו רק מצוה לכתחלה לעשות כל יריעה משלשה דפין ולכ"ע בדיעבד כשר מלהכניס עצמינו בחשש פיסול דאורייתא ופיסול דיעבד וק"ו אם מהודר יותר בחילוף דף אחד מלדבק טלאי וא"ת א"כ יחליף כל היריעה זה אינו חדא דזה הפסד מרובה וחשש ביטול כמה דפין מהמצוה די"ל זה חשוב דיעבד אף דיש דעות דזה ל"ח דיעבד וכ"כ החת"ס חיו"ד סימן רנ"ז מ"מ הרי קמן דהחיים שאל ידע ג"כ דעת רבוותא דלא חשו לגניזה ומ"מ לא ניחא ליה וגם העקרי ד"ט חשש טובא לחטאת לגנוז גם בעל בארות המים וגם הבית שמואל סי' קכ"ה וחמ"ח שם ס"ו כתבו דהיכא דצריך גניזה חשוב דיעבד והובא בחת"ס שם אלא דנדחק החת"ס לחלק משום דהוכיח דזה דצריך גניזה ל"ח דיעבד ממאי דאיתא במ"ס וביו"ד סי' ר"פ דס"ת שבלה יריעה אחד צריך לחדש שלשה יריעות מכתב אחד אף דא"כ באו שני יריעות לגניזה והרי בדיעבד כשר אפילו לא חידש רק אותו יריעה עיי"ש ולע"ד אינו ראיה דהתם חזינן דקפדו חכמים יותר לעשות שלשה יריעות אף דיבואו שתי יריעות לגניזה משא"כ בהא דאחז"ל דלכתחלה לא יעשה דף אחד לבד אינו מבואר דמיירי היכא דיצטרך גניזה לשאר דפין דלא מיירי רק כשעושה ספר מתחלה וכמ"ש תשב"ץ שם ועוד ס"ת שבלה מעצמו מחמת יושנו דחזינן שהתחיל לבלות אין קפידא כל כך על גניזת עוד יריעות דעומדין בלא"ה לבלות בקרוב משא"כ אם אכלו עכברים דהנשאר יוכל לעמוד ימים רבים ואם יחליף רק דף אחד לא מחזי כמנומר כיון דשאר היריעות אינן ישן כל כך אין לדמות תק"ח זה לזה ובחינוך ב"י סימן ע"ו כתב אהא דמנהג הסופרים בס"ת שבלה יריעה שלא לחדש ג' יריעות כיון שקלף שלנו לבן מאד לכן לא מחזי כמנומר אינו דומה לקלף של הראשונים שלא היה לבן כל כך והביא מתשובת שארית יוסף טעם שאין נוהגין סופרים שלנו לחוש למנומר בסלוק יריעה פסולה לסלק בשביל זה עוד שתי ירועות עיי"ש.
ועוד לפי דעת הח"צ בסי' י"ט בבלתה ס"ת א"צ לחדש שלשה יריעות רק שלשה דפין א"כ י"ל משום הכי הקפידו כל כך דיש שתי ריעותות אם יחליף רק דף אחד חדא דיהא מנומר יעוד דלכתחלה אין לעשות יריעה מדף אחד דלא נאה כשיהיו תפירות מקורבין כ"כ לכן בחרו יותר לגנוז משא"כ עכשיו דהקלפים לבנים וליכא חשש מנומר כמ"ש חינוך ב"י או משום דאין הס"ת ישן כל כך כמ"ש הח"ס אזי נשאר רק חשש דלא יעשה לכתחילה יריעה מדף אחד שפיר י"ל דזה דוקא בתחלת עשיית הספר שא"צ לגנוז איזה דפין.
ובמרדכי פרק הקומץ סימן תתקנ"ד כתב הא דמ"ס עירב האותיות או שהפסיק באמצע השם יותר ממלא אות קטנה לא יקרא אמאי לא יקרא ימחק או יאריך האותיות ואם היינו מפרשים לא יקרא עד שיתקן ניחא וכן משמע מדלא תני יגנז ומיהא איכא למידק לחומרא מדלא תני יתקן ועוד דאי הוה תני יגנז ה"א דפסול לגמרי וזה אינו דאפשר להסיר הדף או היריעה עכ"ל הרי דלאו דוקא שמחויב לסלק כל היריעה כיון שאינו בתחלת עשיית הספר וכהתשב״ץ ואפשר מספ"ל או דדוקא בשעת הדחק סגי להחליף דף אחד לבד ויותר נ"ל דאם היריעה רק משלשה דפין דאזי אם יסלק דף אחד לבד ויחליף נעשה שתי ריעתות שישאר יריעה משני דפין ויעשה עוד יריעה מדף אחד וגם ביריעה הנשארת משתי דפין יהא בעצמה הריעותא לכן יותר טוב לגנוז כל היריעה ויעשה רק חד ריעותא לגונזה ונחזיק הרע במיעוטו משא"כ אם היריעה מארבע דפין ויותר דכשנסלק ממנה דף אחד תשאר אותה יריעה בלא שום ריעותא רק היריעה שיעשה מחדש מדף אחד יהא ריעותא אזי כיון דגניזה אינו נכון לא תדחה משום דף שנפסל דמה חזית ויותר טוב שתשאר היריעה בשלשה דפין בחזקת קדושתה לזה כתב המרדכי דאפשר להסיר הדף כשישאר שלשה דפין או היריעה כשאינה מכבר רק משלשה דפין וגם יש הפסד מרובה לסלק יריעה מהרבה דפין ומפרט כפרים וישובים דכתב בשו"ת חוט השני סימן פ"ו דחשוב שעת הדחק וכל שעת הדחק שוה לדיעבד וכ"כ בתשב"ץ הנ"ל
עוי"ל דברי המרדכי לפימ"ש בגבעת שאול סנ"ה דאם הספר נכתב כתיבה גסה באופן שבשני דפין אם היה כותב כתיבה דקה כמו בתפילין ומזוזות היה יכול לעשותן ג' דפין אין קפידא כיון דכל הקפידא כפרש"י שלא יהא התפירות מקורבין יותר מדאי וכיון דבשלשה דפין של שלשה שלשה משפחותיכם בכתיבה דקה לא היו חשוב התפירות מקורבין ה"נ בשתי דפין אם האותיות גסות עיי"ש לפ"ז גם כשעושה רק דף אחד שיכול לכתוב בו אותיות דקות כמו בתפילין קטנים תשעים אותיות בחד שיטה רק שיהא בהכשר בין האותיות ובין התיבות אזי מותר לכתחלה לעשות יריעה מדף אחד א"כ שפיר כתב המרדכי דף אחד אי יריעה אחת דהיינו דף אחד כשהס"ת נכתב בכתיבה גסה הגס הגס ויכול להוסיף ריוח על שתי אצבעות בין דף לדף כמ"ש בח"ס פ"ב ה"ד והובא בתשובה מאהבה סימן רע"ג ואין קפידא אם הריוח יותר מבשאר יריעות מדלא הזהיר במ"ס שם ה"ז רק מה שהוא מחזיר יהא כמדת כתב ראשון.
ואגב אורחא ראיתי בגליוני היו"ד סימן ר"ה הובא מן גן המלך סימן ה' שכתב דכל השם על הטלאי יש לאסור שמא יוסר הטלאי ואף אם יחזור וידבקנו להס"ת יהא פסול משום תעשה ולא מן העשוי ועיי"ש ולפימ"ש המג"א בסימן ט"ו אין בזה פסול משום תולמו"ה כיון שתחלה נעשה בהכשר ולבסוף חזר לאותו ספר אף דבאמצע נתלש לגמרי וכ"כ בסימן תרכ"ו סק"ז אח"כ מצאתי בספר יד שאול סי' ר"פ תמה על הגן מלך מכח ראיות שכתבתי.
ומ"מ כיון דע"י חילוף הדף לחדש יהא יותר מהודר ממה שידבק טלאי ולכתוב עליו כאשר אמר הסופר אין לחוש לגניזת דף הישן שאכלו בו העכברים דהא כתב בספר חסידים סימן תתע"ט אם כתב אדם ספר יפה וכתב דף שאינו כ"כ יפה כמו שאר הדפין אע"פ שאין בו טעות אם חפץ יסיר הדף ויגכוז ויכתוב אחר יפה ואין לומר עובר משום בל תשחית לכך נאמר זה אלי ואנוהו ובשו"ת חכ"צ סימן מ"ה כתב ז"ל זכורני שראיתי בספר חסידים שאם היתה יריעה כתיבה בס"ת בכתיבה שאינה יפה ומצא אח"כ סופר אומן ולבלר מובהק שמצוה להחליף היריעה בנאה הימנה עכ"ל ונראה שהיינו הך אלא שלא זכר הלשון ואם כן ודאי יותר נכון לכתוב דף חדש מלדבק טלאי על הישן ומפרט שע"י הטלאי אמר הסופר שיוכרח להקטין כמה אותיות יותר משאר הכתב כדי שלא יהא איזה אותיות קצתן על המטלית וקצתן על הדף ויהא הפסק בתוך האות.
ובזה אזדא מה שכתב השואל בחת"ס סימן רנ"ז להוכיח דגניזת דפין כשרים מס"ת לא מיחשב דיעבד מהאי דמ"ס וביו"ד סימן ר"פ דס"ת שבלה ממנו יריעה אחת צריך לחדש ג' יריעות מכתב אחד שלא יהא מנומר והרי מנומר כשר בדיעבד כמ"ש הטו"ז שם ואס"ד דגניזה חשוב כדיעבד אם כן לא משכחת להאי דינא כלל דלעולם מביאים שתי יריעות כשרות לגניזה וקלסיה החת"ס ואי לאו דקלסיה גברא רבה ה"א לעולם גניזה הוי כדיעבד כמ"ש הח"מ וב"ש ושאר אחרונים ושאני הא דמ"ס לפימ"ש בשו"ת דבר שמואל סימן ש"ו על מה סמכו הסופרים כשאירע איזה פיסול שא"א לתקנו בדף אחד של ס"ת לסלק אותו יריעה לבד ואין איש שם על לב דבמ"ס ופסקו כה"פ דס"ת שבלה ממנו יריעה צריך להחליף שלש דדוקא כשבלתה היריעה אחת הרבה ונפסל הס"ת מחמת הבילוי ומסתמא שאר היריעות שנשארו בהכשרן היו גם כן קצת בלויות כיון שנטפלו כאחד אם יסירו יריעה אחת וישימו אחרת חדשה תחתיה גנאי הוא למראית העין לראות יריעה חדשה לבדה בין שאר היריעות הישינות שהוכהה מראיתן לפי רוב השנים הלכך הצריכו להחליף לפחות שלש יריעות שוות במראה חדושן שבהתחבר יחד ממעטטות הגנות שינוי חילוק מראה שלפניהם ושלאחריהם משא"כ כשהדפין והיריעות שוין במראיתן עכ"ל ולפ"ז מה"ט נמי לא איכפת להו בגניזת שתי יריעות כשרים כיון דמסתמא גם הם קצת בלויות כיון שנטפלו כאחד וגם הוכהה מראיתן מחמת יושנן דלכתחלה מותר להביאן לידי גניזה כדי להחליפן משום זה אלי ואנווהו כמ"ש בס"ח משא"כ אם הכשרים שנשארו יפים ומהודרים ואותו יריעה שנפסל הוא מחמת איזה טעות שפיר יש לומר דחשוב דיעבד ואם כן לפי דברי תשב"ץ ומרדכי הנ"ל דבשעת הדחק סגי בהחלפת דף אחד ממילא ה"נ כיון דלגנוז שתי דפים או יותר הוי כדיעבד סגי להחליף דף הפסול לבד אפילו בלאו שעת הדחק כיון דבדיעבד כשר בחילוף דף אחד וגניזת השתי דפים כשרים גם כן חשוב דיעבד ומה דהתשב"ץ לא התיר להחליף דף אחד רק בשעת הדחק משום דקאי התם להדיא בנתקלקל מחמת יושנו ואם כן אין חשש לגנוז יותר ולהחליף בחדשים ונהי דגם הדבר שמואל מסיק בנמצא פסול בדף אחד להחליף כל היריעה ושכן נראה משאר פוסקים ושכן נהגו הסופרים כמ"ש בדב"ש שם מ"מ אם הוא שעה"ד ומשום זה נתיר לתקן בטלאי יותר טוב להחליף רק דף אחד מלדבק טלאי.
ועיין בתשובה מאהבה סימן ר"פ וספר יד שאול שם שהסכימו לדברי החכ"צ הנ"ל ולא כדברי השבו"י החולק על החכ"צ ובפו"כ של תה"ד סי' צ"ג כתב על ס"ת שנמצא בכמה מקומות שלש אותיות חוץ לדף אין להקפיד בדיעבד אף בתיבה בת חמש אותיות דלכ"ע לא יכתוב דהגמרא וכל החיבורים כתבו בלשון לא יכתוב ולא קאמר ולא יהיו כתובים משמע דוקא אסופר קאי שלכתחלה לא יכתוב כך ואם היינו מונעים לקרות בה אפילו כשיש אחרת כשרה היינו פוגמים את זאת והוי כמו דיעבד עיי"ש ולפ"ז ה"נ דש"ס וכה"פ כתבו לא יעשה יריעה פחות מג' דפין ג"כ רק אסופר מדלא קאמר לא יהא עשוי ומזה הפו"כ החזיק היד שאול כדעת החכ"צ וז"ל דהאיך אפשר לזלזל שתי יריעות בשביל אחת שבלתה בשלמא לענין הדפין כיון דאין עושין יריעה פחות מג' דפין ע"כ צריך לסלק כל היריעה משא"כ ג' יריעות למה יסלק השתי יריעות הקדושות שאין בהן דופי בפרט שהטו"ז כתב דבדיעבד אינו פוסל ולפסול יריעות קדושות הוי דיעבד כמ"ש הב"י סימן רע"ג עכ"ל נראה שכונתו למ"ש הב"י בבד"ה דברי הפו"כ הנ"ל ואף דבפו"כ ל"כ רק אם ימנעו לקרות בכל הס"ת מ"מ פשיטא לו להיד שאול דה"נ בגניזת יריעות כשרות חשוב דיעבד.
אמנם קשה דהא מוכח דגם יריעה בת דף אחד כשר דיעבד כמו שהוכיח הפו"כ מלשון לא יכתוב וכמ"ש אם כן למה יחליף כל היריעה שהוא משלשה דפין או יותר כשבלתה רק דף אחד והלא השני דפין אין בהן דופי ועכצ"ל כמ"ש לעיל דאם יחליף רק דף אחד יהא שני ריעתות חדא דעושה יריעה פחות מג' דפין וחדא דהוי כמנומר לכן אף דכל ריעותא בפ"ע רק לכתחלה לא יעשה מ"מ בשתים חמיר טפי מגניזה.
או מטעם שכתבתי לעיל כיון שהתחיל לבלות עומד לבלות גם השתי יריעות דכל העומד לכך כאלו כבר נעשה כדאיתא בכ"ד ובתבואת שור סימן כ"ח ס"ק ח"י בשם הרא"ה ורשב"א לענין כסוי אם עומד להנטל כאלו כבר ניטל דמי.