תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תמח
שאלה ראובן מכר קרקע לשמעון גיסו והעלהו בגרונד בואך והחזיק בו שמעון איזה שנים אח"כ תבעו ראובן שיחזור לו הקרקע ויחזיר לו דמי המכר כי כן התנה עם שמעון ומכחישו שמעון ונסתפקת לפימ"ש הש"ך בחו"מ סימן פ"ב סי"ב דאין הלוה נאמן לומר תנאי היה בשטר מקוים כמו דהעדים אין נאמנים דלמעקר השטר באו אלא די"ל כיון דראובן מודה שהתנאי היה רק לחזור ולמכור לו כשיחזיר לו המעות לא חשוב עקירת השטר למפרע כמ"ש המל"מ פ"ג מזכיה ה"ח לענין דא"צ ת"כ כל שהתנאי היה רק לענין המשך המתנה ולא שיתבטל למפרע.
תשובה הש"ך לא אמר רק דא"צ המלוה לישבע שבועה חמורה כדין נשבע ונוטל אבל ודאי אחר הפרעון אם תבעו הלוה שהיה ע"ת מחויב המלוה היסת דגם בטענת אמנה או כתבתי ללוות ולא לויתי דעוקר יותר השטר והוא מקוים מ"מ מחויב המלוה היסת דכן מבואר בסימן פ"ב ס"י ואם כן כאן דבא המוכר להוציא הקרקע משמעון הלוקח ואין על הלוקח רק היסת דלא בא ליטול רק להחזיק לכ"ע צריך הלוקח לישבע היסת.
אך מה שנסתפק אם בכה"ג דהתנאי לא היה כשיחזיר לו המעות יתבטל המכר למפרע רק יחזור וימכור לו מאז י"ל דנאמנים העדים דל"ח חוזרים ומגידים יפה נסתפקת ויש ראיה לזה ממ"ש התומים בסימן מ"ו סל"ז ס"ק מ"ט דאם העדים אומרים דהתנאי היה אם יעשה כך המלוה יחול השטר ואם לאו יתבטל זהו אין עדים נאמנים דאם כן אין מקום לשטר כלל אם לא יקיים התנאי ואיך כתבו שטר סתם אבל אם אומרים דשטר היה נכון רק תנאי היה אם יעשה לוה כך מחול לו שטר אם כן שטר נכתב כהוגן בכל אופן רק התנאי היה על מחילה זהו אינו סותר לעדותן שבשטר ואף הם עצמם יכולין לומר את"ד התומים ואם כן ה"נ דהתנאי אלא שיחויב להחזיר לו במכירה כשיחזיר לו המעות.
אמנם התומים עצמו סיים דלא נראה כן בחו"מ סימן כ"ט דשם סתם ולא להוסיף תנאי ולא חילק בין תנאי לתנאי ואם כן גם אנו נאמר מדלא חילק בין תנאי לתנאי אין יכולין לומר תנאי לחזור למכור היה.
ונראה ראיה לזה מדברי ריטב"א שבב"י חו"מ סי' מ"ו מחודש ל"ז דהשאלה היה שהיו עדים חתומים על שטר מכירה שמכר ראובן ללאה חזקת חלון בחצרה ולא הוזכר שום תנאי וחתמו אלו העדים גם כן על שטר אחר שתנאי היה בדבר שאם ירצה אח"כ לסתמו הרשות בידו והשיב הריטב"א כיון שלא כתבו תנאי זה בשטר המכירה שוב אין חוזרים ומגידים להכחיש עדותן שהעידו בשטר המכר עיי"ש והרי התם המכר הועיל עד זמן שירצה לסותמו וכשירצה לסותמו לא נתבטל המכירה למפרע רק מאז והלאה וגם מאז אין חיוב על לאה לסתום החלון אלא אם ירצה ראובן לסתמו הרשות בידו דאלו היה המכירה בטל למפרע נמצא מחויבת לאה לסתום החלון וכפי הנראה היה התנאי כשירצה ראובן לבנות נגד החלון יהא הרשות בידו רק כל זמן דלא יבנה יהא ללאה חזקת החלון ואינה צריכה לסותמו ואם כן התנאי לא היה לעקור המכירה למפרע רק שלא ימשך לעולם ומ"מ חשיבי חוזרין ומגידין ואין נאמנים והמעיין בגוף התשובה של הריטב"א יראה שכן הוא שהמכירה היה חזקת חלון ללאה עד זמן שירצה ראובן לבנות כנגדו יהא לו זכות לסותמו.