אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן תלז

סימן תלו

חצר לבהמ"ד של חבורה וסמוך להחצר בנה גוי בית יפתח חלון לחצר בהמ"ד ואין יכולים למחות כי כן דיניהם שיכול לפתוח אח"כ קנה ישראל מהגוי ולאח"ז בנו בני החבורה בית הכסא והוא קרוב להחלון ואמרו בקיאים דאין היזק ריח לבית הישראל לולא החלון כשירצה בעה"ב לפתוח החלון ירגיש ריח וטוען בעה"ב כיון דבני החבורה שתקו ולא ערערו עליו לסתום החלון מחלו ויש לו חזקה בחלון לפתוח כדרך החלונות.

הנה כיון דהחבורה יש להם גזברים אין טענה לומר בשל רבים אין מחזיקין כמו שפסק רמ"א בחו"מ סימן קמ"ט אך לא היו יכולים למחות כיון דהחצר מפולש מדרום לצפון ומעבר לרבים ליכא בזה משום היזק ראיה כמ"ש בשו"ת רמ"א סי' ל"ב וכיוונתי לדעתו כמ"ש בתשובה סימן ר"ס עיי"ש ועוד י"ל דגזבר אין לו כח למחול אלא מכח שתיקתו יש הוכחה שבעל החלון קנה ממנו הרשות לפתוח חלון וכמ"ש מהרי"ט ח"א סימן קל"ב וכ"כ התומים בסי' קמ"ט סל"א ואם כן כיון דמודה דלא קנה הוי חזקה בלא טענה דלא מהני ועוד די"ל גם הוכחה מכח השתיקה ליכא כיון דלא היה להם היזק ראיה וכדעת רמב"ן שבחו"מ סי' קנ"ד סט"ז.

ואאת"ל דגם בזה כיון דשתקו בני החבורה מועיל מ"מ מידי פלוגתא לא יצא ועוד דגם בזה היכא דא"י למחות אם הוי חזקה יש פלוגתא כיון דפתח בהיתר אם לא יוכל בעל החצר לסתמו ועיי"ש במהרי"ט דכתב לענין אם פתח חלון על רחבה של חברו ואח"כ רוצה בעל הרחבה לבנות ויאפיל על החלון כיון דהחזיק בפתיחת חלונות בלא טענה שלקח אלא מטעם שתיקה וסבלנות בא להחזיק ודאי נראה שאף הרשב"א וסייעתו שאמרו יש חזקה לחלון שעל גבי חורבה יודו שלא אמרו אלא בחזקה ג"ש ובא מחמת טענה אלא שהר"י מיגאש סבור שאף היזק ראיה יש לו חזקה לאלתר וכ"כ הרמב"ם ז"ל ובזו יכול לומר קי"ל כמאן דאמר אין חזקה על החורבה מטעם שתיקה וסבלנות שאע"פ שלא מחה תחלה מפני שלא היה לו נזק לא מפני כן תעלה לו חזקה שלא יוכל בעל החורבה לבנות דבמאי דהחזיק ושתק ומחל מחל מה שלא החזיק באוויר חברו לא זכה זה בשתיקתו ובדבר זה ודאי יכול לבנות בשלו שיאמר אתה בא להוציא ממני ולהפקיע זכות אוויר רשותי עליך להביא ראיה דבשתיקה לבד זכית והאחר אינו יכול למחות בו מספק דכיון דמודה הוא שלא באה לו בתורת מכירה או מתנה אלא בספק חזקה הוא בא לא כל הימנו להפקיע רשות חברו מספק דזה שהוא בונה אומר ברי לי שלא מחלתי לך רשותי וזה א"י לסתור מספק דאינו יכול לטעון ברי שמחל לו ובכה"ג אסור להזיקו ולהפקיע זכותו עכ"ל וכן העלה מהרי"ט בדעת מהריב"ל אם כן בנ"ד כיון דמה דלא מיחו יש להם טענה דלא היו יכולין למחות משום דהחצר מעבר לרבים והוי כפתח חלון על החורבה ועתה בני החבורה עושים בית הכסא ולולא החלון ליכא ריח רע כלל ממילא אסור לבעל החלון לסתור בית הכסא ועיין נה"מ סימן קנ"ג סט"ז בביאורים כה"ג ומה שכתבתי בתשובה סימן ר"ס נכון גם כן דאין ב"ד מניחין לבני החבורה להעמיד כותל כדי לסתום החלון אבל כשרוצים לעשות בנין לצורכם חשיבו הם מוחזקים באויר חצרם ובמהרי"ט ח"א סי' ק"ז כתב דגם הרמב"ם דס"ל בחזקת חלון כיון ששתק לאלתר הוי חזקה דוקא אם היזקו לאלתר אבל פתח על חורבה צריך ג"ש וטענה.

ועוד כיון דבני החבורה היה להם עד עתה בית הכסא אצל כותל בעה"ב וגם כן תחת חלון ומחמת שהוא קרוב לבהמ"ד רוצים להרחיק ולשנותו למה לא יוכלו לשנות אך לכאורה ל"ל כן לפי המבואר בחו"מ סימן קנ"ד סי"ג דא"י לשנות החלון למק"א אלא דקשה טובא הא כופין עמ"ס אם זה נהנה וזה לא חסר וכמבואר שם סעיף י"ג ועכצ"ל שהמוחה בא בטענה שיש בו ממש לפי ראות הב"ד שיזיק לו יותר חלון השני באיזה דבר ומצאתי שכ"כ מהר"א ששון סימן ל"ט וסי' מ"ם אם כן הכא שאין לו טענה שיש בו ממש כופין עמ"ס ואף דבמהר"א ששון לא כתב בפירוש דצריך ליתן טעם הנראה לב"ד לטעם משום דהטעם שכתב שם הוא טעם כעיקר וודאי נראה לב"ד וכן מצאתי באו"ת סי' סמ"ך ס"ט סקל"ח באורים שכתב בשם יש"ש דצריך ליתן טעם הנראה לב"ד שהוא טעם ויאמר הטעם דאל"ה כופין עמ"ס בזה נהנה וזה לא חסר ואף דביש"ש פרק הגוזל קמא סל"ג לא כתב רק דצריך ליתן טעם לדבריו וכן העתיק הש"ך בסי' סמ"ך ס"ט סקל"ד מ"מ הוסיף האורים וכללו בלשון היש"ש דצריך ליתן טעם הנראה לב"ד שהוא טעם משום דהאמת ניתן לכתוב דאל"כ מה הועילו חכמים בתקנתן וכן יש להוכיח מהיש"ש שהוכיח זה מדכתב הרא"ש הא דאין כופין אותו לכתוב עוד שטר על שמו משום דאחר לא ניחא דליפשי עלי שטרות ובגמרא לא נזכר זה ש"מ דס"ל להרא"ש דצריך ליתן טעם לדבריו עיי"ש ועדיין קשה למה פרט הרא"ש הטעם דלא הל"ל אלא דנותן איזה טעם יהיה מה שיהיה אע"כ דצריך שיהא טעם שיש בו ממש דנראה לב"ד שהוא טעם דקפדו אינשי בהכי דאל"כ בטלה דעתו אצל כל אדם ועל היש"ש יל"ד קצת דשינה לשון הרא"ש דלא כתב הרא"ש אלא אין מחייבין אותו לכתוב לו שטר אחר דלא ניחא ליה לאינש דליפשו שטריה עלוייה והיש"ש העתיק דאמר לו לא ניחא לי דליפשו עלי שטרי והוציא מכח זה דצריך בעצמו לטעון הטעם וכ"כ הש"ך ואורים דצריך לטעון ולומר הטעם ומ"מ הדין אמת דאם אינו טוען בעצמו כן הרי אין זה קפידא אצלו ול"ל בזה פתח פיך לאלם ותרתי ש"מ מהיש"ש וש"ך ואורים דצריך בעצמו לטעון הטעם וגם יהא טעם הנראה לב"ד דקפדי אינשי בהכי ואם חסר חד כופין עמ"ס.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה