אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן שצב

סימן שצא

מעשה ראובן נשלח לו תבואה על מסילת הברזל וכשבא ראובן ליקח התבואה לקחו ממנו שכר הבאת התבואה מאה ז"כ מכל מאה מעטטיר ונכתב החשבון על הפראכט בריף כמה פרע אח"כ בא שמעון וקנה הפראכט בריף מן ראובן בקצת והעריך לאדוני מסילת הברזל שלא הגיע כל כך לשלם והוחזר לו הרבה ועתה תובעו ראובן שיחזיר לו. הנה אם מכר ראובן לשמעון הפראכט בריף בכתיבה ומסירה על דרך המבואר בחו"מ סימן ס"ו מ"מ לפ"ד הש"ע שם סי"ד והש"ך שם דשטר שאין בו קנין ואינו רק שטר ראיה לא נקנה בכומ"ס ושאני שט"ח דתקנו משום נע"ד שלא ינעלו דלת בפני לווין וא"כ זה שאינו מחמת הלואה אינו רק ראיה כמה פרע שאם יתברר סלא הגיע כ"כ יוחזר לו אך בתומים שם העלה דהוי פלוגתא דרבוותא ואם כן אם הלוקח מוחזק אין להוציא מידו וכן אם תפס מוכר אין להוציא מידו:

אך בחו"מ סימן קכ"ו ס"י מבואר לענין מעמ"ש אם הממחה ידע שהנמחה עני והטעהו להמקבל ממנו בעד חובו דחוזר והוא מהירושלמי ופסק הש"ך דאם שניהם לא ידעו א"י לחזור דיכול הממחה לומר קי"ל כיון דרבים פליגי בזה אבל אם הממחה ידע והטעהו אינו יכול לומר קי"ל כרמב"ן דיחידאה הוא עיי"ש ואם כן ה"נ אם הלוקח ידע שיחזרו העודף רק בערמה הטעהו למוכר יכול המוכר לחזור דאף דאין במכירת חוב דין אונאה מ"מ בהטעהו כנידון דידן המקח חוזר אבל אם לא ידע רק קנה על הספק שמא ירויח או שמא יפסיד הוי כשניהם אין יודעים ואם הלוקח מוחזק אין להוציא מידו לכן יש להטיל קב"ח על הלוקח אם לא ידע לפני הלקיחה ובערך ש"י על חו"מ סימן רכ"ז ס"ג הארכתי בזה ומ"מ צ"ע כאן להוציא מיד הלוקח דהרי הפראכט בריף לא שוה כלום רק לצור עפ"י צליחיתו ואם כן ה"ל למוכר להרגיש מדלוקח קונה אפשר יודע שיחזרו מעות אף דיש לומר דרוצה לקנות על הספק מ"מ לא הטעהו הלוקח בדבריו כנידון הירושלמי שאמר הממחה תן לזה מעותי ואמר הן אתן כמ"ש בעה"ת הובא בש"ך סימן ס"ו סל"ד ס"ק קי"ג.

והנה בספר יהושיע בפו"כ סימן קכ"א בנידון באנקנאטין שיצא פקידה מהמלך שנתייקרו ונסעו חלפנים למקום שלא ידעו מהפקידה והחליפם בחצי שווים ועתה הם טוענים שנתאנו מחמת שלא ידעו ופסק דהוי מקח טעות והביא ראיה מכתובות דף צ"ז ע"א בהאי בצורתא דאמר דהוי זביני בטעות והובא בד"ג כלל ה' ס"ח עיי"ש.

ואין הספר ת"י ואין ראייתו מוכרחת דהתם הוי זבינא בטעות דאם הוי ידעו שמביאים תביאה רק נתעכב קצת בדרך לא הוי מוכרים אפדנייהו כלל עיי"ש משא"כ במכירת הבאנקנאטין דהטעות מחמת ששוים יותר דנתייקרו וזה תחת סוג אונאה ולא תחת סוג מקח טעות ונ"מ בשיעור אונאה ולענין שטרות וכה"ג דאין בהם דין אונאה עיין חו"מ סימן רכ"ז סט"ז דבמטבעות נמי יש דין אונאה ובאנקנאטין הם כמנובעות לפימ"ש האחרונים עיין חת"ס יו"ד סימן קל"ד.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה