תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שצא
ראובן הוליך רפסורות הרבה על המים ובמרולתם נתפשטו ברוחב ועקרו קרקע שבין המים לרחיים של חברו ואח"כ נתגדל המים וקלקל הרחיים מחמת שלא הפסיק קרקע הרבה בין המים לרחיים ותפס בעל הרחיים כדי הנזק מבעל העץ הנה בפרץ כותל בריא לפני בהמות חברו ויצאו והזיקו יש פלוגתא בחו"מ סימן שצ"ו ס"ד וי"א שאינו חייב בד"א רק בד"ש ודעת הרמב"ם בפ"ד מהנ"מ דחייב בד"א והקשו עליו ממשנה דר"פ הכונס דפרצו לסטים והוציאוה לסטים חייבים על נזק שעשאה הבהמה אבל לא הוציאוה פטורים ותירץ הרמב"ם שאני פרץ דנתכוין להזיק משא"כ לסטים לא נתכונו רק לגנוב והובא במ"מ שם ואם כן כאן דלא נתכוין להזיק.
גם להרמב"ם פטור ואם כן ה"נ עקירת הקרקע שהיה מגין בפני המים שלא יזיק לרחיים כשיתגדל המים אינו רק כפורץ גדר בריא וכיון שלא נתכוין להזיק גם לרמב"ם פטור ולא מהני תפיסה ואם חייב בד"ש צ"ע כי המאירי בר"פ הכונס כתב שבאותן גרמות דפטור מד"א יש נמי שפטור בדיני שמים אם לא נתכוין להזיק כי הוא יודע תעלומות לב אבל תלמיד הר"פ כתב שם דאפילו נתפוין לטובה חייב בד"ש דהיה לו ליזהר שלא יבא הפסד לחברו בכך ומ"מ אפילו ודאי חייב בד"ש ל"מ תפיסה כדאי' בש"ך חו"מ סכ"ח סק"ב.