תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שצ
שאלה עכו"ם בונים קלוסטער אם מותר לישראל להוליך האבנים ושאר דברים אלל הבונים.
הנה ביו"ד סימן קמ"ג ס"ב איתא אסור לבנות עם עו"כ כיפה שמעמידין בה אלילים אבל להוליך צורכי הבנין אינו מבואר לאיסור אך בנדרים פ"ח דף ס"ב ע"ב איתא ר"א זבין יער עצים לבי נורא א"ל רבינא לר"א הא איכא לפ"ע לת"מ א"ל רוב עצים להסקה וכתבו תוספת האיכא לפ"ע שיעשו צלמים או בנין לפני ע"ז מכאן יש ללמוד שאסור להלוות מעות לצורך בנין לע"ז או לצורך תכשיטיה כ"ש למכור להם משמשין וכ"כ המאירי שם האיכא משום לפ"ע ר"ל לעשות צלמי כווניהם או כיפה והוא המקום שמעמידין בו האליל וכ"כ ביו"ד סימן קל"ט סט"ו שאסור להלוות לצורך בנין בית אלילים ובריטב"א פ"ק דע"ז דף ט"ז ע"ב בד"ה הגיע לכיפה כתב אסור לעשות שום הכן לע"ז שאף רוצה בקיומה אסור כדאיתא בפרק השוכר עכ"ל גם יש בזה משום הרחק מן הכיעור כמ"ש טו"ז יו"ד סימן קמ"ג סק"ד. וגם כשיוכלו למצא נושאי סבל נכרים אין להתיר חדא דרמ"א ביו"ד סימן קנ"א סוף ס"א מסיק דכל בעל נפש יחמיר לעצמו ועוד דבברכי יוסף וביאור הגר"א שם הוכיחו מהך דנדרים דף ס"ב ע"ב אף דיכולים למצא עצים מ"מ אסור דלא מצינו היתר רק אם יש לו כבר לא כשיכול למצא וכ"כ בשו"ת אמונת שמואל הובא בפ"ת שם סק"ב וכ"כ בשו"ת באר שבע הובא בברכ"י שם דגם לסייע עכו"ם ע"ע אסור.
וגם מ"ש הש"ך בסימן קנ"א שם דיש מקילין משום דאין ב"נ מוזהרין על השיתוף עיין בשו"ת מעיל צדקה סכ"ב ובאשל אברהם להפרמ"ג בא"ח סימן קנ"ו סק"ב הביאו דהעלו דב"נ מוזהר מלעבוד ע"ז בשיתוף וכ"כ בשפתי דעת סימן ס"ה סקי"א וכ"כ בשו"ת שער אפרים סכ"ד הובא במחצית השקל סימן קנ"ו ריש סק"ב וכתב השע"א שכן קיבל מבעל החלקת מחוקק נמצא דמדינא אסור לסייע להבונים בנשיאת אבנים ושאר דברים.