תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שסז
שאלה על מה סמכו רבנן לשתות נוייא עם צוקר או קאווא עם חלב וצוקר והלא מבואר בש"ע א"ח סימן פ"ט ס"ג דאסור לשתות רק מים וברדב"ז סימן רל"ח כתב דאסור לשתות מים וצוקר קודם שיתפלל אם אינו חולה ונ"ל דסמכו עמ"ש ראבי' פ"ק דברכות סימן למ"ד ז"ל ואסור לאדם שיאכל קודם שיתפלל וכן נמי לשתות ונ"ל דוקא מידי דמשכר מדקא דריש ליה מאותי השלכת אחר גויך אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קיבל עליו עמ"ש ובמים לא שייך גיאות וכן משמע בפרק הדר ס"ד ע"ב עכ"ל ונראה דט"ס וצ"ל דף ס"ה דמשמע שם שתוי יין לא יתפלל משום גאוה ודברי ראבי"ה הובאו במרדכי פ"ק דברכות ובהגמ"יי פ"ו מהלכות תפלה אות ד' ותמהני על הב"י ורמ"א שהשמיטו ריש דברי ראבי"ה ומרדכי והגמ"יי ולא הביאו רק סוף דבריו דמים מותר והנה בפ"ג דכריתות דף י"ג ע"ב איתא יין ושכר אל תשת אין לי אלא יין שאר משכרין מניין ת"ל ושכר אכל דבילה קעילית ושתה דבש או חלב ונכנס למקדש לוקה וברמב"ם פ"א מהלכות ביאת מקדש ה"א כתב אם שתה יין אסור לכנוס מן המזבח ולפנים היה שכור משאר משקין המשכרין אסור לכנוס למקדש אפילו מן החלב וכן אסור להורות כשהוא שתוי אפילו שתה חלב ונשתבשה דעתו מעט אל יורה הרי ביין לא כתב ונשתבשה דעתו רק אצל חלב וכן הובא לשונו בש"ך יו"ד סי' רמ"ב סק"כ ומ"מ נראה כיון דחלב לפעמים משכר ומשבש דעתו הוא בכלל משקה המשכר שכתב ראבי' ודוקא חלב בעין או דבש בעין מחמת המתיקות משבש דעתו אבל קאווי עם חלב וצוקר או טייא עם צוקר דאין החלב והצוקר בעין רק בא לדחות המרירות אדרבה מיישב דעתו ובלא צוקר מבלבל דאפילו חלב בעין אינו כמו יין רק אם נשתבשה דעתו ששתה הרבה ולא עירב בו מים ואז הוא מידי דמשכר ובאור זרוע הלכות תפלה סימן ק"ח כתב דוקא יין ודבש ושכר שיש בהם גיאות ואולי מזה למד רדב"ז דמים וצוקר אסור אבל אין מוכרח די"ל דוקא דבש בעין דמשכר כדלעיל דמזה מתגאה לכן אין לשתות חלב בעין לפני התפלה זולת חלש ואין לו רק חלב.