תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שכו
שאלה אם מותר להעריך בשבת זייגר ח"א כמ"ד סי"ט כתב דלפמ"ש רש"י בעירובין דק"ג דכשנפסק נימא ומתגלגל היתד שלמעלה עד שמאריך ומגיע ליתד שלמטה וכורכה בו הוי אב מלאכה דמתקן מנא ע"כ ולפ"ז אסור להעריך זייגר שקורין אן דרייעון שזה דומה ממש לזה ואם כן אסור נמי לומר לעכו"ם להעריכו עכ"ל ופרמ"ג בא"א ס"ס ש"ח ס"ק ע"ח כתב דבשו"ת פמ"א ח"ב סימן קכ"ב מתיר להעריך ולמשוך השלשלת כמו מטה רפויה ואפשר דל"ד למטה רפויה שזה אינו כלי כלל בלא המשכה והוי כמכה בפטיש ובתשובה מאהבה ח"ב סימן רע"ג השיג כיון שחוזר לאחוריו דהיום עם ההמשכה נגמרת המלאכה ומחר תשובה השלשלת לאחוריה ולא נגמרה המלאכה עד שחוזר ומושך השלשלת אין זה בכלל מכה בפטיש את"ד ונ"ל ראיה לדבריו דבס"פ כירה דמ"ז איתא המחזיר מטה של טרסיים בשבת חייב המחזיר קנה מנורה בשבת חייב קנה סיידין אם החזיר פטור פרש"י מטה של טרסיים דהולכין מעיר לעיר ונושאין עמהן מטה של פרקים חייב חטאת הוא תחלתו וגמרו ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש אב לכל גומרי מלאכה ולא משום בנין דאין בנין בכלים קנה מנורה שיוצאין ממנה קנים לכרות הרבה וניטלין הימנה ובשעת הצורך מחזירין איתו קנה של סיידין הטחין ומלבנין הבית בסיד יש להם קנים של פרקין ונותן מטלית בראשה ושורין בסיד המחוי וטח את הבית וכשהוא טח מלמטה א"א לו אלא בקנה קצר וכשהוא הולך ומגביה מוסיף קנה על קנה ומאריכו פטור שאין זה גמרו שהרי צריך לחזור ולפרקו תמיד עכ"ל ונ"ל החילוק בין מטה וקנה מנורה ובין קנה של סיידין דמטה וקנה מנורה אף דחוזר ומפרקן תמיד מ"מ לאו משום דאינו ראוי למלאכתו מפרקן משא"כ קנה סיידין כשצריך להטיח למטה אינו ראוי למלאכתו עד שיפרק ויקצרנו נמצא ל"ל כשמחזיר הקנה ומאריכו הוא גמר מלאכתו דהא כשירצה להטיח מלמטה צריך לפרקו לעשותו כלי עכ"פ למדנו מקנה של סיידין שאין זה גמרו כשצריך לחזור ולפרקו תמיד לעשותו כלי וה"נ דחוזר ממילא השלשלת לאחוריו וצריך תמיד לחזור ולהמשיכו לעשותו כלי וק"ו הוא דקנה של סיידין מחוסר מעשה לחזור ולפרקו וראוי למלאכה כמות שהוא ארוכה לטוח בגבוה וכאן ממילא בטל ההמשכה ואינו ראוי למלאכתו כלל עד שיחזור וימשכנו ואף דהתם בקנה של סיידין אסור לכתחלה הא מסיק התם כרשב"ג ברפוי מותר וכאן לא שייך שמא יתקע ונסתר מחמתו גם ראיה של ח"א דהתם בכריכת נימא נשאר כלי תמיד ול"ל דרק לענין גמר כלי אמרינן דכשחוזר ומתפרק ל"ח גמר משא"כ במתקן מנא אין חילוק דעכ"פ לפי שעה מתקן מנא דזה אינו דהא מתקן מנא גם כן אינו משום בונה רק משום מכה בפטיש כמו שפרש"י לעיל תחלתו וגמרו ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש אב לכל גומרי מלאכה וכן פרש"י בפרק כל הכלים דף קכ"ה ע"ב בד"ה שמא יקטום ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש ובפרק כ"ג ע"ה ע"ב איתא כל מידי דאית ביה גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש ופרש"י דמכה בפטיש גמר מלאכה ואם כן כשצריך לתקנו תמיד דאין זה גמר מלאכה לא נוכל ללמוד ממכה בפטיש ואין בו משום מתקן מנא ועיין שי"ע ח"א סמ"א וח"ב סימן ס"ג דגם לעשות בשבת שיקשקש ויודיע ענין השעות אין איסור דאין בקול זה משום כלי שיר יעיי"ש והנה הפרמ"ג ות"מ הקשו על הפמ"א דאשתמיטתיה מ"ש רמ"א בסימן רנ"ב ס"ה ומחבר סימן של"ח ס"ג דמותר להעמיד זייגר עשוי ע"י משקולת מע"ש משמע בשבת אסור ולי נראה דשאני עשוי ע"י משקולת דבשעת הערכתו היה מכוין המשקל ואסור לשקול בשבת כדאיתא בפרק שואל דף קמ"ט ובפא"צ דכ"ט ובא"ח סימן ת"ק ס"ב דאפילו בביתו אסור.