תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שב
שאלה אשה נכוית ידה ונתרפאת ונתכויץ העור באיזהו מקומן בקרומין יבשים וקשה מאד להסירן זולת בצער גדול אם חוצץ בטבילה בטו"ז סי' קצ"ח סקי"ד הובא נמי בהגהד"ר גרב גבי טבילה צריך להסיר ואשתו של מהרר"ק היתה צריכה לעמוד לפניו כשהיא ערומה שהיה רואה שלא היה גרב עליה שלא האמין לה שמסירה שהיתה נערה והיה כואב לה וכן עשה הר"ש מקוצי שחשש שלא תסיר גלדי השחין ויש להבין לפימ"ש המחצית השקל בא"ח סי' קס"א סק"ט כיון שיש לה צער כשמסירה ודאי אינה מפקדת א"כ למה השכירו לענין טבילה במיעוט שאינו מקפיד וסד"ט ס״ק כ"ג כתב דס"ל למהרר"ק ור"ש דאף במצטער לא מקרי שאינו מקפיד מ"מ יש לסמוך על הפוסקים דסברי דאם מצטערת מיקרי מעוטו שאינו מקפיד עליו עיי"ש והוא נגד המושכל בגרב וגלדי שחין תחת בגדיה כעובדא דמהרר"ק והר"ש שתקפיד עליו להסירו אף דמצטערת וכ"ש הוא ממ"ש המחצית השקל דגם ביד המגולה לכל ודאי אינו מקפיד כשונצטער להסירו ונראה טעמן של הר"ש ומהרר"ק דגלדי שחין וכן גרב שהוא שחין כמ"ש רש"י בפרשת אמר ובפרשת תבא היא דבר מגונה ובושה מחברותיה כשתרחץ עמהן במרחץ והיא ערומה ואפשר נמי בדילות המינה שלא לרחוץ עמה באמבטי אחת שלא תדבק השחין בהן ולכן אף דיש לה צער בהסרתן מקפידין לפעמים מפני הבושה דיותר קשה להן מן הצער ונהי דזו אינה רוצה להסירן מ"מ הרי אפשר דרך אחרות להקפיד וכה"ג מיקרי מיעוט המקפיד כדאיתא בריש סימן קצ"ח ולפ"ז דנגלד קרים מחמת מכוה דאינו מגופה בטבע רק בא ע"י סבה מבחוץ דאין בזה שום בושה ולא חשש שיבדלו חברותיה ממנה אפשר יודו מהרר"ק ור"ש דכיון דיש צער להסיר הוי מיעוט שאינו מקפיד לכל וכן מה שהביא ב"י בבד"ה בשם א"ח הורגלו הנשים להסיר מעליהן כל גרב וכל שחין אעפ"י שמן הדין לא היה צריך י"ל נמי מטעם שכתבתי ואין לנו לחוש למה שהורגלו אלא במה שהורגלו אבל במה שלא הורגלו כנידון דידן כיון דיש לחלק אין חשש וכיון דבלא"ה מסיק הסד"ט שם וכן בס"ק כ"ו דלא כמההר"ק והר"ש ובמה שכתבתי מתורץ נמי מה שהקשה הסד"ט על סה"ת והמרדכי דס"ל במצטער להסיר לא מיקרי מיעוט המקפיד בגרב ושחין דהא גבי קוץ וחץ מצטערין בנטליתן ומ"מ חייץ ועוד תרצתיה בערך ש"י שם ס"ט לכן בנידון דידן סגי שתרכך במים חמין כל מה דאפשר ובספר זכרנו לחיים ביו"ד אות נו"ן כתב אבעבועות בגופה חוצצים בטבילה הרב מהר"י בן יע"ש והרב באה"מ ורבו הרב במ"ח חלקו עליו.