תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן שא
שאלה חתיכה שנמלחה וזב ממנה קצת ציר ואחר ששהה שיעור מליחה נפלה החתיכה על הציר ושהה קצת ולא השגיחו על איזה צד נפל לדעת לקלוף אותו צד עם מה שהיה בציר תשובה לכאורה י"ל דצד זה בטל ברוב שאר הצדדים כיון שלא ניכר ורוב הצדדים ודאי לא נגעו בציר וכמ"ש בחמ"ד שבפ"ת יו"ד סי' צ"א סק"ט דאם נפל ציר רותח או חלב מהותך על מקצת כלי ואינו ניכר מקומו בטל ברוב הכלי אלא שבספרי ערך ש"י על יו"ד שם הבאתי בזה פלוגתת ראשונים ואחרונים בזה לכן נראה לצורך שבת או חתיכה חשובה ואם נצריך לקולפה אכל סביבה כמעט לא ישאר ממנה כי הקליפה כזה קשה יוכל לבשלה בקדרה שיש בה ששים נגד אותו צד שנאסר דהרי דם שמלחו רק מדרבנן אסור וכ"פ ס"ל דאיסור דרבנן אף דיש לו עיקר מה"ת שנתערב ואין בו שיעור לבטל מותר להוסיף עליו לבטלו כמבואר בפר"ח סי' צ"ט ואף דהא גם אחר שמבטל ולא נימוח צריך לקלפו לדעת הש"ך ביי"ד סי' צ"א סק"ח מ"מ כיון דכאן בלא"ה נראין הדברים דנבטל ברוב יש לסמור על הפוסקים ביו"ד סי' ק"ו דחתיכה שבלעה איסור וכתבשל אח"כ בששים מותר גם אותה חתיכה דאפשר לסוחטו מותר בשאר איסורין ואפילו מאן דאוסר אינו רק משום ספק שמא נשאר מעט באותו חתיכה מן הבלוע שאין ששים בהחתיכה כנגדה ובנו"ב חיו"ד סי' כף כתב דאם נאסר ע"י מליחה והדר נתבטל ע"י בישול בששים יש מקום לומר דאפשר לסוחטו מותר הובא בפ"ת סי' ק"ו אף דלא כתב כן רק בבלע מין במינו מ"מ גם זה הוי מב"מ לפימ"ש החוו"ד בסי' ס"ט בביאורים סק"כ דדם הנפלט והציר המובלע בחתיכה טעם אחד להם והבא כן מן הכרו"פ שהביא כן מהר"ן ובגליון מהרש"א סי' ס"ט סי"ד הבא משו"ת ג"ו שכתב בפשיטות דדם האברים טעם בשר יש לו.
ונראה מ"ש הרמ"א ביו"ד ס"ס עין מה שבתוך הציר נאסר מיד ואין שיעור בדבר חיינו דא"צ שיעור שיתנו על האור וירתיח אבל שהה מעט צריך דנהי דהוא רותח מ"מ לא חמיר מטפת חלב שנפל על חתיכת רותח בקדרה דכסה מתחלה ועד סוף שבחולין דף ק"ט דלא נבלע בחתיכה אף דכסה אחר שנפלה הטפה וכ"כ שפ"ד בס"ס צ"ב נפל נר חלב על הכלי ושהיה שם קצת עיי"ש לכן ה"נ כשראה שנפל והגביהו מיד משרק שריק הציר מעל החתיכה ולא ראיתי מי שהעיר בזה ועיין יו"ד סי' צ"ב ס"ב בהג"ה.