תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רצח
שאלה ציבור מכרו בהכרזה מקומות ביהכנ"ס טרם נבנה ולא כתבו שטרי קניינים עדיין כנהוג שאחר הבנין נותנים שטר קנין לכ"א ועתה רוצים הגבאים וטובי הקהל לחזור ודעת השואל דהיה דשלב"ל ולא נראה לי דהמכירת המקומות הוא הקרקע המיוחד לכל קונה אבל הכותלים נשאר משותף כקודם מכירה ואף דהקרקע אינו ראוי לישב עליהם ולהתפלל טרם הבנין מ"מ לא יגרע משובך וכיורת בחו"מ סימן רי"ג ומצודה לדגים בקצו"ח ונה"מ סי' ר"ט אף דהיונים והדבש ודגים לא נצמחו מגוף השובך וכוורת ומצודה ועדיין לא באו מ"מ מיחשב כבא לעולם מחמת השובך וכוורת ומצודה שהוכם יבואו וה"נ פירות מקומות ביהכ"נ יבאו אחר הבנין על קרקע מקומית הללו והכא עדיפא דכבר יש להם לבנים וסיד ומחוסרי מלאכות הרבה ל"ח דשלב"ל כמ"ש בשי"ת מהרמ"א ונתיבות סימן ר"ח ובחוו"ד סי' קע"ה ואאת"ל דשאני שובך ואינך דלא באו הפיר לתוכם ע"י המוכר משא״כ כאן דנבנה ע״י מעשה המוכר ובאי כחו וכיון דחוזר טרם נבנה זוכה לעצמו מ"מ הקרקע כבר ברשותו ונמכר לקנין עולם לקוני המקומות כמ"ש בשו"ת הרשב"א שאלה תתקל"ד ובחת״ס חא"ח ספ"ט והכיתלים אינם נמכרים כלל ואאת"ל דגם כן נמכרו מ"מ הוי כקרקע ודקלי ועדיין אין לו דקלי דלכ"ע אין המוכר יכול לבטל מקנין הקרקע כדאיתא בחו"מ סימן רט"ז וגם הלוקח א"י לבטל המקח מהמקח שבא לעולם כיון דידע שעדיין לא ב"ל כמ"ש נה"מ סימן קפ"ב ס"ח
ומה שטען לבטל המכירה מחמת שעדיין לא נכתבו השטרות. הנה כשקנה קרקע ונתן כסף ולא השטר והוא באתרא דכתבי שטרי כתב בתשובות משכנ"י סמ"ו דמוכח מדעת הרי"ף דהחוזר חייב מש"פ והביא עוד כ"פ דפסקו הכי והעלה כן לדינא הובא בספר נתיבות השלום בחלק ארחות משפט בהלכות מו"מ נתיב כ"ז בדרך תשובה וכ"כ הגאון ר"י עמדין ז"ל בבית מדות עליית מלאכה אות י"ג.
וא"כ הכא א״י לחזור כלל דהא מבואר בחי"מ ס"ס קצ"ט דבהקדש וצדקה א"י הגבאים לחזור כיון דבהדיוט קאי במש"פ עיי"ש בש"ך ונתיבות ומקום ביהכנ"ס הקדש הוא כמ"ש אגודה הובא במג"א סימן קנ"ד סק"ג.
ואאת"ל דהוי ספ"ד אם בכה"ג יש מש"פ וכן כתבתי בערך ש"י לחו"מ מ"מ לפימ"ש בשו"ת הרא"ש כלל וא"ו סכ"א שבכ"ד שהקהל או טובי העיר שנתמנו מדעת הקהל מסכימים א"צ קנין ולא שטר אלא דבריהם ככומ"ס ואף דבכלל י"ג ס"כ כתב וז"ל וכן הודו המורשין דבחתימת ההורדה ובמסירתה לחוכר מתקיימת החכירות.
וכיון שנהגו כן הוי קנין דאין בו חזרה עיי"ש הרי דצריך שטר דוקא גם במעשה קהל נ"ל דבדבר שמועיל קנין ושטר מדינא אזי מעשה קהל כאלו נעשה השטר וקנין אבל בדשלב"ל דלא מהני קנין גם מעשה קהל לא מועיל וראיה לזה מב"ב דף קמ"ח וחו"מ סימן רנ"ג סכ"א דאף דדברי שכ"מ ככומ"ס ה"ד בדבר דמהני שטר וקנין בבריא לכן הוצרך הרא"ש לבוא מכח סטימתא דכן נהגו לכן דוקא באופן דנהגו בנתינת שטר.
ובהגמ"ר דב"מ פ' האומנין במלמד ששכרוהו רבים ועדיין לא התחיל במלאכתו א"י לחזור דאינו דומה מעשה רבים למעשה יחיד ולכך נהגו שכל דבר הנעשה ברבים א"צ קנין במקום שיחיד צריך קנין ושלשה טובי העיר חשיבי כמו כל העיר וכו' ועוד ראיה דא"י לחזור דלא גרע ממתנה דאם היה אומר לאחד אני רוצה ליתן א"י לחזור דה"ל לגבי רבים מתנה מועטת כדאיתא בפ' הזהב דבמתנה מועטת א"י לחזור אפילו יחיד ובשלהי מסכת שבועות קאמר דנעשה נדר וכל החוזר בו אין רוח חכמים נוחה הימנו את"ד ונראה אף דבפ' הזהב דף מ"ט אמרו דאין מותר לחזור אבל אם חוזר אין כופין אותו בב"ד י"ל דוקא ביחיד אבל רבים עדיפי כמו דאמרינן לענין מש"פ הקדש לאו בר מקבל מש"פ ה"נ לענין איסור דאין רוח חכמים נוחה הימנו רבים אינם בגדר זה שיחזרו ולא יהא רוח חכמים נוחה מהם או אפשר דכונתו גם כן דאין מותרים לחזור ולא חשידי רבים כשמודיעין להם האיסור שיחזרו והכא כ"ש כיון דכסף קונה קרקע רק באתרא דכתבי שטרי לא סמכה דעתו עד דכתב שטר אבל ברבים כיון דמדמהו הגמ"ר למתנה מועטת דסמכא דעתיה דמקבל דנותן לא יחזור ה"נ סמ"ד דלוקחים דהקהל לא יחזרו וממילא קונה בכסף לבד ובנתיבות סימן של"ג סק"א כתב דאפשר דדין זה אינו רק במלמד שהוא דבר מצוה ודמי קצת לנדר שהודר עד"ר עיי"ש ה"נ מכירת מקומות ביהכנ"ס כדי לבנות הבהכנ"ס ולהתפלל בו דבר מצוה הוא ועוד הנתיבות לא כ"כ רק עמ"ש הגמ"ר על שלשה ששכרו מלמד אבל טובי העיר בלאה"נ א"צ קנין.
ומה שטען לבטל המכירה מחמת דלא נעשה בהסכמת חבר עיר אף דכן מבואר בחו"מ ס"ס רל"א אינו ענין לכאן דהתם מיירי בתקנה שעושין בדבר שיש פסידא לאחריני ולענוש לעובר על התקנה לכן צריך הסכמת חבר עיר דזולתו אין להם כח לאפוקי ממונא יעיי"ש בביאור הגר"א אבל כאן אינו תקנה אלא דינא מלבד שכן נהגו במכירת מקומות ביהכנ"ס דהא הביכנ"ס משותף לכל בני העיר וכמ"ש בשו"ת הרשב"א סימן תתקל"ה ואם כן כשבאין לחלוק דבר המשותף דינא בגוד ואגוד כמ"ש בחו"מ סי' קע"א וה"נ חולקין המקומות בגוא"ג ועוד מדינא צריך למכור בהכרזה כמבואר בא"ח סימן קנ"ג בהג"ה ס"ז יעיי"ש כל הסעיף. ואאת"ל דצריך הסכמת חבר עיר אם כן הוי כעושה מעשה בשלו בפניו ושתק דשתיקה כהודאה כדאיתא בחו"מ סימן קע"ו סוף סעיף כ"ה ועיי"ש סמ"ע וגם לטעם דכתב הטו"ז שם נחלק בין תובע לנתבע לא שייך כאן ועיין נתיבות סימן פ"א סק"ה.
ומה שטוען לבטל המכירה מחמת שנמכר על תנאי שיתנו הלוקחים כתב בח"ח על המעות שנ"ח ולא נתנו עדיין נראה דלא גרע ממוכר במעות מזומן ולא נתן רק מקצת דהיכא דלא עייל ונפיק אזוזי קני מיד והרי הכא מוכנים לקיים תנאם ומה שהיה המכירה על אופן שיתנו שטרי קנין לכאו"א הנה אם היה תנאי מצד המוכר היה יכול לחזור כדאיתא בחו"מ סימן רמ"ג ס"ז אבל הכא התנאי מצד הקונים לטובתם ויכולין לומר הרינו כאלו התקבלנו ועיי"ש בקצו"ח ובלא"ה א"צ לזה דלא אמרו ע"מ שיכתבו שטרות שיחשב תנאי גמור רק אמרו שיכתבו שטרות ואינו תנאי וכהך דסימן רמ"ג ס"ו בחו"מ עיי"ש.