תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן רנז
מעשה בראובן ושמעון שנתקבלו אצל עכו"ם להשתדל בעסקיו והתנו רו"ש שכל העלמות שיעשה כל אחד ואחד יחלוקו ולא באו לחשבון ובתוך כך לוה ראובן משמעון מעות ונתן לו שט"ח אח"כ תבע מן ראובן החוב והשיב ראובן בואו חשבון על העלמות ויש לי אצלך כנגד החוב.
הנה בחו"מ סי' קע"ו סי"ב בהג"ה וש"ך יש מחלוקת בשותף שגנב אם צריך ליתן חלק לשותפו ובב"י שם מחודש ל"ה כתב דאם התנו גם החולק מודה דצריך ליתן חלק עיי"ש ולכאורה קשה לפמ"ש הטו"ז דא"צ לחלוק דאיסורא לא ניחא לו למקני ואף דהשתא אומר דניחא לו השתא דאתרע א"כ לפמ"ש תוספת בב"מ דף קט"ו בסד"ה וחייב דהיכא דהיה שוגג הוי זכיה בטעות דאלו היה יודע שהוא איסור לא היה חובלו עיי"ש ה"נ וא"כ לא נאמין לו שהיה מזיד דאאמע"ר כמ"ש תוספת פ"ק דב"מ ג' ע"ב בד"ה מה אך י"ל לפמ"ש ש"ג ורי"ו הובאו במג"א סימן תרל"ז סק"ג דבגנבת עכו"ם ל"ה מה"ב ה"נ ל"ל איסורא לא ניחא לו כיון דל"ח עברה ללוקח מן הגנב אך הרשב"א שבמג"א שם וחמ"ח וב"ש בא"ע סי' כ"ח ס"א ס"ל דהוי עברה וא"כ גם בהתנו במחלוקת שנויה וע' הג"א פ' הגוזל דגם כשטוען להחזיק אמרינן אאמע"ר ועיין חו"מ סימן קפ"ג ס"ב בהג"ה פסק כן.
עוד יל"ע לפמ"ש בחידושי רמב"ן פ"ק דב"ב דף טי"ת בהתנו שמה שירויחו יהא לאמצע דמועיל משום דנעשו שכירין זל"ז בנתקבלו שכר או התחילו במלאכה ובשום ממל"ח ק"ח עיי"ש וא"כ בעברה נימא אשלד"ע ואפילו להטעותו י"א דאסור כדלקמן סי' שמ"ח ס"ב בהג"ה ועתוס' פ"ק דב"מ דף חי"ת בד"ה ושותפין ובמח"א ס"ח מהלכות שותפין כתב דפועל בשכירות דידו כיד בעלים אפילו בעברה והובא במ"ש ולא נ"ל דהא בחו"מ סימן ל"ב פסק דגם בשוכר שליח אשלד"ע וכן הוכיח בשע"מ סי' קפ"ב.
עוד יל"ע לפ"ד ספר יראים שבמג"א שם אף דגזל עכו"ם שרי לית לו זכיה בגוה ול"ח לכם א"כ ל"ש כלל לומר דממל"ח ק"ח או משום דשכירין זל"ז ויד פועל כיד רבו דהגנב עצמו לא זכה ובתומים ונה"מ סי' ק"ה כתבו דבמידי דלא מצי הפועל לזכות לעצמו ל"ל יד פועל כיד רבו וכאן בלאה"נ כיון דלא זכה הגנב ולא שותפו מה תביעה יש לשותפו עליו במה דאין לו זכיה ואינו שלהם ומה יועיל מה שהתנו ונראה לפמ"ש בנה"מ סי' קע"ו סק"ד דכל אחד מהשותפין הוי כמו בעה"ב ופועל לחברו ואף דלא זכה בגוף החפץ מ"מ יש חיוב על בעה"ב מחמת שכירות שנתחייבו על מה שעשה לו שותפו פעולה ונתן לו ריוח מהפעולה עיי"ש ובאמת י"ל גם כשלא קיבל ריוח עדיין מ"מ בנתעסקו לשם שותפות הרי כל אחד עשה פעולה לחברו דיש לחברו חלק וזכות באותו פעולה ונתחייבו שכירות זל"ז וא"כ ה"נ בהתנו הרי נתחייבו ליתן חלק מהגנבה אף דלית להו זכיה בגוה מ"מ אצלו הוא ויכול ליתן לחברו הן או דמיהן אך זה שייך רק בנשתתפו גם על עסקים בהיתר רק התנו שגם בגנבות יחלוקו וכיון שהתחילו להתעסק וכ"ש אם כבר חלקו באיזה ריוח של היתר הרי כל אחד עשה פעולה לחברו ונתחייבו משום שכירות ליתן חלק מהגנבות ג"כ אך אם אין להם שום שותפות רק על מה שיגנב כל אחד הרי אשלד"ע ולא מיחשב עשה פעולה לחברו וגם כיון דאין לו שום זכיה בהגנבה אם כן לא עשו פעולה עדיין זל"ז
ואפשר לפ"ד האומרים דבאומנין שנשתתפו גם בדשלב"ל א"צ קנין ומשום דאגב דצייתו אהדדי גמרי ומקני ה"נ גמרי ומחייבים עצמם זל"ז והוי חיוב הגוף שיתנו חלק זל"ז אף בדבר דלא זכו להיות שלהם.
אך יש ארבע דעות בש"ע באומנין שנשתתפו על דשלב"ל דעה אחד אפילו קנין ל"מ ודעה אחד דמהני רק צריך קנין ודעה אחת דמה שהרויחו א"י לחזור אבל על מה שירויחו אח"כ יכולין לחזור ודעה אחת דגם על מה שירויחו א"י לחזור תוך זמן שהתנו ומבואר בדברי הפוסקים דפוסקים דס"ל דמהני קנין או עכ"פ לענין מה שהרויחו כבר א"י לחזור משום דס"ל דהוי כשכירים זל"ז וכפועלים וא"כ בנ"ד ל"ל כן ונשאר רק דעה אחת נגד שלשה והנה הש"ך בת"כ סי' ק"ל כתב להוכיח דל"מ תפיסה נגד שטר ותומים סי' ק"ל דחה ראייתו דשאני התם דהחוב ברור והפרעון ספק ועוד כיון דבא לידו בתורת הלואה לא מהני תפיסה שלא ברשות עיי"ש ואם כן בנ"ד בין להש"ך בין להתומים ממ"נ ל"מ תפיסה ועוד הא התומים נמי כתב שם דחוב בשטר לא חשיב מוציא רק מוחזק וגבוי נמי לא חשוב עיי"ש ואם כן תינח בספק השקול דמיירי ש"ך ותומים שם אבל במיעוט פוסקים נגד רוב לכ"ע ל"מ תפיסה נגד שטר כיון דבעל השטר לא חשוב מוציא וגם נה"מ בדיני תפיסה כתב דס"ס ושטר מהני להוציא כיון דבשטר נהי דל"ח מוחזק מ"מ לא חשוב מוציא ומהני רוב ה"ה ס"ס דחשוב כרוב ועוד דספק בפרעון עדיף ולא מהני תפיסה נגד שטר עיי"ש ואם כן ה"כ נגד רוב דעות ואף דכאן אפשר כשנתן השטר כבר היה מגיע לו מהמלוה נגד החוב מ"מ זה חשוב ספק בפרעון ולא ספק בחיוב כמ"ש הש"ך בחו"מ סי' ע"ה ס"ט ס"ק כ"ז.