אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רח

סימן רז

שאלה ראובן שכר מהקהל גאבעלי וקודם השכירות נתן קאפליא כנהוג דההולכין על הליסטאציא מניחין קאפציא ביד גבאי של הקהל והותנו בשעת ליסטאציא שמי שיתן יותר יהא הגאבעלי שלו ויעשו שטר וטרם שעשו השטר חזר בו ראובן הנה אף דחכירת הקהל נקנה מחמת המנהג מ"מ כיון דנהגו לעשות שטר כ"ז שלא עשו שטר לא נקנה מחמת סטימתא כיון דנהגו רק בשטר וכ"ש כאן דהותנה לעשות שטר דשניהם יכולין לחזור כדאיתא בחו"מ סי' רמ"ג ס"ז אך לענין הקאפציא צ"ע נהי דענין הקאפציא שאם יחזור בו יוחלט הקאפציא ותלוי בפלוגתא שבחו"מ סי' ר"ז סי"א גבי אם אחזור בי ערבוני מחול מ"מ י"ל היינו כשנותן הערבון ליד המוכר אבל כאן הגבאי אינו רק שליח הקהל והוי כשליש דמבואר שם סי"ב בהניח ביד שליש השט"ח ואמר אם לא אתן לז"פ תן השטר למלוה דלכ"ע יש בו אסמכתא והא בהשליש ואמר לו תן ליד המלוה נקנה במע"ש כמבואר בא"ע סי' קס"ה ס"א ובטו"ז שם סק"ג ואף בשטר כזה שא"צ כתיבה מהני מעמ"ש לכ"ע כדמוכח בחו"מ סי' ס"ו ס"כ עיי"ש בש"ך סק"ע ובין לשיטת הב"י ובין לשיטת הה"מ שהובא שם בש"ך סי' ר"ז סי"א וי"ב א"צ כתיבה רק מסירת גוף השטר וודאי נקנה במעמ"ש תדע דאל"כ למה צ"ל התם מטעם אסמכת הלא בלא"ה יכול לחזור מליתן השטר כיון דלא נעשה שום קנין וליכא רק דברים בעלמא וא"כ הוי כהופקד ביד השליש מכח המלוה ורשיתו כרשות מלוה וכמ"ש הרא"ש בפ"ק דפסחים כיון שהשאיל הנפקד רשותו למפקיד הוי ביתו של מפקיד עיי"ש סס"ד ומ"מ כיון דהושלש על תנאי הוי נפקד של שניהם ואינו דומה למחול לך ה"נ גבאי לא עדיף ואף דבר"פ שור שנגח דו"ה איתא דגבאי דעניים כיד עניים דמיא ועדיף משליח שעשאו המקבל כמ"ש הש"ך בחו"מ סי' קכ"ו ס"כ סקפ"ו מ"מ שאני הכא דהושלש בידו על תנאי מיד השוכר וגם לפמ"ש בתה"ד סי' שמ"ז הא דיד אפטרופס כיד יתומים ועדיף משליח שעשאו מדעת משום דלזכות היתומים שוייה רבנן ידו כיד יתומים וא"כ ה"נ י"ל בגבאי של עניים אבל בגבאי הקהל לא מצינו שתקנו שיהא ידו כיד הקהל ממש ואפ"ת דצורכי הקהל מצוה כדאיתא בא"ח סי' ש"ו ס"ו והוי כצדקה דיד הגבאי כיד העניים ועיין רשד"ם חיו"ד שאלה קי"ז מ"מ דוקא גבאי ממש דעל פיו נחתכין צורכי הצבור וכגבאי צדקה דגובה ומחלק כפי דעתו וכן אפוטרפוס דמתעסק בצורכי יתומים כבשלו משא"כ אם זה שהושלש הקאפציא בידו אינו גבאי ממש רק שמעות הקהל מונח אצלי ואין לי רשות רק כפי אשר יצוו לו טובי הקהל ליתן מהמעות זה אינו חשוב גבאי להיות ידו כיד הקהל ואין לנו להוסיף על תקנתא דרבנן מה שלא מצינו בפירש.

ועדיין צ"ע דהא מבואר בחו"מ סי' כ"ב ס"א בהג"ה דנוהגים דכל מה שאדם מקבל עליו לפני ראשי העיר שלא יוכל לחזור בו אך נראה כהי דהמנהג כן בדבר שאין בו משום אסמכתא וכגין הך דסי' כ"ב דסגי בקנין אם בקיבל לפני ראשי העיר א"צ קנין אבל אסמכתא דגם קנין לא מהני אין לנו ראיה משם ובתשובת מיימני בסוף ספר שופטים סי' יו"ד כתב משום דטובי העיר בעירם למה שהוזכרו כגדולי הדור עיי"ש והרי באסמכת לא מועיל ב"ד חשוב בלא קנין כדאיתא בחו"מ סי' ר"ז ומפרט דה"ד למה שהוזכרו דהיינו שנבררו מהקהל לשפוט ביניהם ולתקן תקנות ולהסיע על קיצותם אבל לענין כזה להפקיע ממון יחיד ע"י תנאי באסמכתא לא הוזכר בפירש דגם על זה הובררו וגם מנהג אינו רק בדבר הברור שנהגו כן וכמ"ש הש"ך חו"מ סי' ר"א ונתיבות שם דצריך להיות המנהג בדבר זה להדיא אזי מועיל מכח סטימתא והרי חזינן דלא נגמר גוף קנין השכירות רק בשטר ואין סומכים על זה דנעשה בפני ראשי הקהל דא"צ קנין דאין זה ענין לתקנת הקהל אלא הוי כמקח וממכר בין אדם לחברו ועוד בשלמא במה שמקבל עליו בפני טובי העיר דגם שכנגדו קיבל עליו כן ושניהם שוים נהגו שלא יוכל שום אחד לחזור משא"כ בנ"ד דהקהל יכולים לחזור כל זמן שלא נעשה השטר אינו בדין שלא יוכל השוכר לחזור ומ"מ צ"ע כיון דהמנהג בכל ליסטאציא להניח קאפציא לתוקף שלא יחזרו בהם הליסנואנטין מי שהוסיף מחבריו א"כ הרי בזה גופא מנהג שאם יחזור יוחלט הקאפציא אף דהוה אסמכתא ומנהג מועיל גם באסמכתא וכמ"ש תוספת בפ' איזהו נשך דף ס"ו בד"ה ומניומי לענין קנס שדוכין אך כתבו שם עוד טעם משום דאינו גוזמא דמבייש שכנגדו וטעם זה הובא בפוסקים ובחו"מ סי' ר"ז סט"ז לעיקר ובח"ס חו"מ ססנו כתב בפשיטות דמנהג מסלק אסמכתא ולע"ד אינו מוכרח ותליא בשני תירוצי התוספת ומפרט דהוא אזיל לשיטתו שם דמנהג מהני גם בדשלב"ל וגם זה הוי פלוגתא דרבוותא ועיין קצו"ח ונה"מ סי' ר"א ולע"ד י"ל דאסמכתא גרע לענין מנהג מדשלב"ל לפמ"ש הרא"ש בתשוב' כי"ב ד"ג דמנהג גרוע לא מהני מדין סטימתא וכיון דאסמכתא יש בו לתא דגזל כדאיתא בפז"ב במשחק בקוביא ובב"מ דף קי"ז ע"ב ובתוספת שם סד"ה בשלשה שאין זו מתנה גמורה שאינה נותנה בלב שלם ועיין פ' כל כתבי דף ק"כ דירא שמים לא ניחא ליה ליתהני מאחרים שהפקירו שלא מרצונם ואם כן ודאי מנהג גרוע הוא ועוד מאן לימא דהמנהג שיוחלט וכ"פ יבואו לדין וכה"ג כתב ח"ס שם ועוד כיון שכתבתי לעיל דאם נותן ליד גבאי שעוסק בהממון כפי דעתו ידו כיד בעלים משא"כ כשנותן רק ליד הנאמן אשר ממון הקהל מופקד אצלו ואין לו רשות לעשות בהממון רק כפקודת הרה"ק או הטובי עיר אם כן ליכא מנהג ברור שיתנו הקאפציא ליד הנאמן לבד ויוחלט אם בעל הממון חוזר בו ואף דד"מ כן בקאפציא שנותנין על ליסנאציא בדבר השייך למלך כבר העלה הש"ך בחו"מ סי' ע"ג סי"ד דאנן לא אזלינן בתר דד"מ.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה