אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן רז

סימן רו

שאלה חצר שיש לו דלת גדול לפתוח כדי ליכנוס בעגלות ואין משקוף למעלה ובתוך הדלת זה יש פתח קטן במזוזות ומשקוף על גביהן וכשנועלין דלת הגדול נכנסין ויוצאין דרך פתח זה אם חייב במזוזה ולע"ד כיון שעשוי לפתוח ולסגור עם הדלת הגדול לא נקרא מזוזות רק דלת כולו בכלל ונ"ל ראיה לזה מפרש"י במשפטים על פסוק והגישו אל הדלת או אל המזוזה ז"ל יכול שתהא המזוזה כשרה לרצוע עליה ת"ל ונתת באזנו ובדלת בדלת ולא במזוזה הא מה ת"ל או אל המזוזה מקיש דלת למזוזה מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד עכ"ל והוא מכילתא ומה סתירה יש הא אפשר לקיים שני הפסוקים דהא דלת זה הוא בשער העיר שיש לה דלתים ובריח כמ"ש אבן עזרא ואם כן כשיש באותו דלת פתח כנ"ד ואותו פתח יש לו מזוזות וא"כ מזוזה זאת הוא מזוזה בערך עצמו וגם נכלל בכלל הדלת הגדול דנפהח ונסגר עמו ובמשפנוים אומר אל הדלת או אל המזוזה שבדלת והא דכתיב במשנה תורה בדלת לבד לגלות דמזוזה שבפרשת משפטים אינו כשר רק כשהוא ג"כ בדלת ומנלן לעשות היקש מה מזוזה מעומד אע"כ דלא נקרא סתם מזוזה רק כשהוא קבוע בסיפי הבית או כותלי החצר והשער לא כשהוא נע ונד עם הדלת דזה כולו רק דלת נקרא וצ"ע ויש לקבוע בלא ברכה ואף דכשפותח כל הדלת הגדול ומעמידו מהצד ואזי אותו פתח אינו משמש כניסה ויציאה לחצר ולא הוי מזוזת ביתיך ובשעריך וא"כ כשמחזירו עם המזוזה נימא דפסול משום תולמ"ה מ"מ כיון שתחלתו נעשה בהכשר דקבע המזוזה בעת שהיה משמש כניסה ויציאה יש לסמוך על המג"א בסימן ט"ו סק"ג ועכ"פ כשקובע המזוזה צריך שיקבענה כשהדלת הגדול נעול והפתח קטן בפתח החצר ובערך ש"י חיו"ד סי' רפ"ז כתבתי עוד ראיה לפטור אותו דלת ממזוזה ומ"מ לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה לכן יקבע מזוזה ולא יברך וטוב לקבעה כשיקבע מזוזה אחרת במקום שודאי חייב ויפטר גם מזוזה זאת באותו ברכה.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה