תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קעט
שאלה בחור הביא שני עדים שקידש בתולה אחת וכיוונו העדים הכל רק אחד אמר האינו זוכר איזה יום והבתולה אומרת להד"ם פשוט שא"א להקל נגד דעת ריב"ש סימן רס"ו ופסקו רמ"א בחו"מ סימן ט"ו ס"ג בהג"ה ונגד הריטב"א שבסוף יבמות דבגיטין וקידושין מן התורה א"צ דו"ח ונגד רדב"ז שבכנה"ג בהגהת טוחו"מ סימן למ"ד ס"ק כ"ב דבדיני ממונות בדין מרומה יש לפסוק כהרז"ה ז"ל שאם כיוונו עדותם על השנה או על החדש או על השבוע תו לא מפסיל סהדותא אע"ג דלא מיכונו שאר חקירות וכאן כיוונו השנה והחדש והשבוע ונגד הנו"ב זלה"ה בא"ע סימן ע"ב בסתירת היתר אחד דבגיטין וקדושין אם אמרו א"י בחקירות כשר דיעבד דא"צ עדות שאילה"ז ובסימן כ"ח הוכיח כן מדפריך בגיטין דף י"ז מפ"מ תקנו זמן בגיטין והלא צריך שיהא עדות שיוכל להזימה א"ו דבלא"ה כשר מדינא ואצ"ל דגם בגיטין כשר רק מדרבנן מפני תקנה ומה שתמה עליו מעכ"ת הא לכתחלה מודה הנו"ב דצריך דו"ח ואכתי מאי פריך מפ"מ תקנו זמן לק"מ דבשלמא אם רק לכתחלה צריך מה"ת דו"ח שפיר פריך כיון דאיכא כתובה למשקל כד"מ הוא ולמה לא השוו מדותיהן דעקרו דו"ח בדיני ממונות ועדות מיתה כדאיתא בסוף יבמות אבל אם מה"ת גם דיעבד פסול רק צ"ל כהנ"י בר"פ אד"מ דעקרו לקדושין מפני נע"ד ועשו בב"ז ודאי קשה מאי פריך אטו לאו תקנה גדולה הוא שלא נעשה לכל המגרשים בב"ז למפרע ואינו בחד סוג עם ממון דהפקר ב"ד הפקר.
מ"ש השואל דגם החולקין על הב"ש בסימן מ"ב דבמכחשת לעדים הוי דין מרומה מודו הכא דהיתה משודכת לאחר לדידי איפכא מסתברא לפי מה שסיפר הבחור שקידשה שגמרו בדעתם מכבר שישאו זא"ז ואמרה לו הבתולה אחר שכבר היא כלה א"א רק שיקדשה אם כן זהו אמתלא טובה ומקובלת על הלב דלפיכך עשו כן בצנעא ובלא ראות אביה ובלא כנופיא כי שיערה בנפשה דלא יזדקק לה אביה לחזור מהשידוך שנתקשרה לאחר מכמה טעמים ולא יניחה להתקדש לזה רק אם תעבור על רצונו ותתקדש לזה בע"כ יסכים ובודאי אין הכחשתה לעדים עושה הדין מרומה דאם כן מה הועילו דעקרו דו"ח משום נע"ד הלא סתמא יכחיש לוה את העדים אע"כ דהוי דין מרומה משום שאין דרך להתקדש בלא שידוכין ובלא בפני קרוביה ובלא ברכת אירוסין ושלא בעשרה כמ"ש ריב"ש סימן רס"ו וכאן תיקן זה באמתלא טובה.