תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קעח
אשת איש שבכל שנה בתמוז משתגעת על איזה זמן וזה היה כמה שנים ואח"כ עברו כששה שנים שלא נשתגעה וזה שנה נשתגעה בחדש תמוז והוליכוה לרופאים ונתרפאת ועתה נתרצו להתגרש ושאל השואל אם רשאי לגרשה כיון דעתים חלומה אסור לגרשה כמבואר בא"ע סימן קי"ט ס"ה נ"ל דרשאי לגרשה דמבואר בב"י בשם רשב"א דאין לה דין עתים חלומה עתים שוטה רק ביש לה וסת ג"פ ואם כן חזינן דכ"ז שלא נתחזקה ג"פ רשאי לגרשה אם כן גם בנתחזקה ג"פ ועקרה לוסת ג"פ אף דהדרה לשטותה פעם ופעמיים אינה וסת כמבואר בפרק כיצד הרגל דף כ"ג ע"ב במשנה ותוספת ונמ"י בשם הרח"ש בהוחזק ג"פ ליגח ושוב לא נגח בג"י חזר לתמותו הרי אף דנגח אח"כ ב"פ לא חזר להיות מועד כיון שכבר עקר הוסת ג"פ ה"נ חזרה לקדמותה טרם שהוחזקה להשתטת ומה שרצה חכ"א לומר כמו באשה שראתה דם פ"א חוששת באותו עונה ה"נ שמא תשתגע עוד בתמוז שיבא זה אינו דאשה חוששת לראיית דם אפילו טרם שהוחזקה כלל משא"כ כאן דאינה חוששת רק בהוחזקה ג"פ אם כן עכשיו דעקרה לחזקתה הדרה להיות כשאר נשים ומה דל"ח הרשב"א גם כאן בשתי פעמים כמו לענין דם דהתם דרך נשים לראות ודאי תראה באיזה יום משא"כ בנ"ד לכן בתנוקת שלא הגיע זמנה לראות אינה חוששת עד שתראה ג"פ וכשעקרה בג' עונת אף דהדרה וראתה פ"א ביום שרגילה לראות אינה חוששת כלל כמבואר ביו"ד סי' קפ"ט סכ"ז משא"כ בגדולה שהיה לה וסת קבוע לזמן ידוע ועבר עליה ג"פ ולא ראתה באותו יום וחזרה וראתה פ"א באותו יום חזר הוסת למקומו כמבואר ביו"ד סימן קפ"ט סט"ו ובנדה דף ס"ד ע"ב ולמה בשור שהועד ג"פ ועבר עליו ג"פ שלא נגח חזר לתמותו אף דחזר ליגח פ"א לא חזר להיות מועד ע"כ משום דאשה דרכה לראות דמים וע"כ תראה וכדאמר בנדה שם דארח בזמנו בא משא"כ בשור אינו מוכרח להיות נגחן כל שעברו עליו ג' זמנים שהיה רגיל ליגח ולא נגח תו אינו נעשה מועד רק בג"פ והא דצריך בקטנה שתפסוק ג' עונת דבלא"ה כיון שכבר הוחזקה בטבע שאר נשים דיש להם ארח אינו נעקר רק בג' עונת בינונית דזה ראי' שאינה כשאר נשים ועוד ראיה מתשובת מהרש"ך ח"א סמ"א שהביא סד"ט סימן קפ"ז ססק"ו אשה שראתה ג"פ מח"ת ועבר הבעל ושימש עמה שני פעמים ולא ראתה ושימש פ"א וראתה דם ומן אותו פעם ואילך ראתה דם למקוטעין אסורה לבעל ע"כ הרי דוקא אם רק שימש שני פעמים ולא ראתה אבל אם שימש ג"פ ולא ראתה אף דהדר שימש וראתה אינה אסורה ולא אמרינן דחזרה לוסתה הראשון כיון שכבר עקרתה ג"פ ולא ראתה ומשום דאינו מוכרח שתראה מח"ת. ומ"ש פ"ת בסימן קי"ט בביאור דברי הנו"ב ע"ד הרמ"א דמשמע דגם בשתי פעמים אסורה לכתחלה לגרש אינו מוכרח בדברי נו"ב וכ"ש בדברי רמ"א אלא מ"ש רמ"א מפני שהיה נראה שתשאר כך היינו מחמת שעסקה ברפואות וכה"ג שניכר שמיושבת דעתה עתה בעת חלומותה יותר מזמן אחר וכה"ג וכיון דמבי"ט שהביא ג"פ שם בלא"ה ס"ל דעתים שוטה ועתים חלומה דוקא בכל יום לא בחדשים ודאי יש להקל כנ"ד באיסור דרבנן.