תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קעז
שאלה מי שהיה לו סוכה מקרשים יושב בה בסוכות ובכל השנה היא דיר עצים ועופות ועגלים ואח"כ רוצה לעשות באותו מקום בהכ"ס הנה בטו"ז סימן כ"א סק"ב בה"צ כתב בסכך סוכה טוב שלא לעשות בו לצורך דבר שאינו כבוד למצוה שעברה ואם כן לכאורה ה"נ אך בא"ז סימן שפ"ו כתב אם עשו אה"ק בחומה בסלע המחוברת מעיקרא לא מתסרא משום תשמישי קדושה דמחובר מעיקרא אינה נאסרת כדאיתא בסנהדרין דף מ"ז ובתוספת בפרק נגמר הדין מ"ז ע"ב בד"ה איתיביה החוצב קבר לאביו כתבו דלא בעי למימר משום כבוד אביו כדלקמן דאי במחובר לא מתסר כלל בעלמא משום כבוד אביו אין לאסור עכ"ל אם כן ה"נ לית חשש בקרקע עולם משום כבוד מצוה העוברת דל"ד לסכך שהוא תלוש ועוד דבה"כ חופרין בעומק ומסלקין הקרקע אך במג"א ס"ס קל"א הביא מפט"ו דכלים שארצו של בית כמוהו עד התהום ומ"מ י"ל דשאני היכא דיש בו איסור או קדושה מדינא משא"כ כאן דאינו רק טוב שלא לעשות בו לצורך דבר שאינו כבוד למצוה י"ל כיון דמסלק הקרקע בעומק אינו בזיון עוד ובש"ע הגאון ר"ז זלה"ה כתב בסימן כ"א ס"א דהלכה כסברא ראשונה דציצית שנפסקו מותר לזורקן לאשפה רק המחמיר תע"ב ואם כן הכא דיש עוד טעם דקרקע עולם אינו נאסר יש לסמוך גם להמחמיר להקל ואין להקשות ממ"ש הרא"ש ומרדכי בפרק בני העיר אהא דבית הקברות אין מרעין בו בהמות דהא קרקע עולם אינו נאסר דאסור משום כבודן של מתים ומה יענו תוספת הנ"ל שכתבו דאם במחובר אינו נאסר גם משום כבוד ליכא ולכאורה צ"ל דשאני הך דמרעין דהוי בזיון יותר וכדמחלקי בהגמ"ר פרק בני העיר סימן תת"ל ויותר נראה לפימ"ש בש"ג בפרק נגמר הדין דשאני בין קברות רבים לקבר יחיד עיי"ש שהאריך בראיות ואם כן הכא דהוי של יחיד ולא חל איסור על הקרקע גם היכא דמדינא היה נאסר בתלוש ה"נ ליכא משום כבוד מצוה העוברת לכן במקום צורך גדול נראה דלית ביה חשש חומרא.