תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קס
אשה שמצא הבעל על עד שלו אח"ת דם ג"פ ודרכו שלא יוציא האבר חי רק מתעכב אחר שימות האבר לערך שמינית שעה י"ל לפמ"ש תוספת בשבועות דף ח"י ד"ה המשמש בנמצא על עד שלה כשיעור ווסת חייבין בקרבן דמפרש בש"ס משל לשמש ועד בצד המשקוף זה נכנס וזה יוצא דוקא בפירש בקושוי דאי בפירש מת אין זה שיעור וסת אם כן י"ל גם בנמצא על שלו כיון דהשהה עצמו באבר מת שמא אחר תשמיש ראתה כ"ד השואל והסכים עמו המשיב בשו"מ ח"ג סימן קל"ו ולע"ד ז"א לפמ"ש תוספת בפ"ק דנדה דף ג' בד"ה מרגשת דשוכבת אפרקיד לא אמרינן אם איתא דהוה דם הוה אתי מעיקרא דכותלי בית הרחם מעמידין אותו ועיי"ש וא"כ בשעת תשמיש דשוכבת אפרקיד אף דנעקר הדם ממקורה נשאר בפרוזדר בכותלי בה"ר ואין האבר מגיע שם רק בשעת דישה כמבואר ברע"ב ותוספת יו"ט רפ"ה דנדה ואם איתא דלא ראתה עד אחר שמת האבר מאין ימצא דם על שלו דאז אינו דש ואינו בעומק כלל.