תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קנט
שאלת חצר דרין בו הרבה ב"ב ואינה מעורבת ויש בה באר עמוקה עשרה אם מותר לדלות ממנה בשבת בדלי ששבת בבית נהי דעמוק עשרה חולק רשות לעצמה והוי רה"י מ"מ גם החצר רה"י רק שאינה מעורבת והלא גם הבאר משותף בין בני חצר.
הנה בעבודת הקודש שער ג' ח"ג כתב בעמוד העומד בחצר המשותף ולא ערבו שהיא נראית כרה"ר הואיל ואסור להכניס ולהוציא ממנה לבתים ומהבתים לה לפיכך גזרו שלא לטלטל מהעמוד לחצר ולהיפך ובור אפילו בחצר של שותפין מותר למלאות ממנה לחצר שלא גזרו אלא בעמוד ותל שתשמישן נח ומצוי ובור ברה"ר אינו מצוי מפני היזק הרבים עיי"ש מ"ש גזרו בעמוד ותל כן הוא רפ"ט דערובין ופ"ק דשבת דף סט ורשב"א בחידושיו שם פירש דמיירי בחצר שאינו מעורב דגוזר ר"מ משום דנראה כר"ה ומשמע דפוסק כר"מ בזה אך תוספת רפ"ט דעירובין ורא"ש שם ור"ן פ"ק דשבת כתבו דאין הלכה כר"מ ונהי דלא מבואר בדבריהם דמיירי ר"מ בחצר שאינו מעורב ואפשר פרשו כרש"י דמיירי בחצר של יחיד ומ"מ גזר ר"מ מ"מ כיון דאמרו אין הלכה כר"מ לא מצינו שגזרו חכמים אפילו בתל בחצר שאינו מעורב ואפילו במאני דבתים כל שאינו מטלטל ד"א וכ"ש בבאר בחצר דגם רשב"א מתיר.
אך מ"מ עה"ק לשיטתו דכתב בש"ג ד"ב דכלים ששבתו בבית שיצאו לחצר שלא ערבו אסור לטלטל אלא ד"א אבל לדעת רש"י וריטב"א ורבינו יהונתן בעירובין דף ע"ו הובאו בבית מאיר סימן שמ"ו דחצר שלא ערבו גרע מר"ה לענין לטלטל תוך ד"א דר"ה כל אותם פחות מד"א חדא רשותא ובחצר רשות בעלים שולט בכל משהו ואפילו כמלא נימא אסור לטלטל דהוי כמוציא מרשות לרשות אף דכתבו כן אליבא דרב מ"מ ר"י לא פליג עליו בזה עיי"ש בב"מ ולפ"ז כלים ששבתו בבית אף דהובאו לחצר שלא עירבו ע"י נכרי אסור לדלות בו מהבאר אף לשתות סמוך לבאר מן הדלי דנהי דלא טלטל ד״א מ"מ טלטול כ"ש יש מרשות לרשות בהכנסה והוצאה.
לפ"ז בעמוד ותל בחצר שלא ערבו והעמוד ותל גבוהים יוד ורחב ד' אסור לטלטל ממנו לחצר ומחצר עליו עכ"פ כלים ששבתו בבית לרש"י ור"י וריטב"א משום דהוי כמוציא מרשות לרשות אף בפחות מד"א ולרשב"א משום דעמוד ותל הוי רה"י בפ"ע ובר"ה כה"ג חייב וצ"ע בכלי ששבתו בחצר אם להקל כהחולקים על הרשב"א כיון דרבים ננהו ובדרבנן וגם צ"ע בבור בחצר שלא ערבו וכן בכלים ששבתו בבית לטלטל בחצר גופא שלא ערבו בפחות מד"א אם נסמך על הרשב"א כיון דבדרבנן הוא.