אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קנ

סימן קמט

שאלה בע"ב אחד חירף את רה"ק ופסקו לו טובי הקהל שלא יתנו לו עליה לתורה ונולד לו בת ומנהג מכבר לקרות אבי הבת לתורה והחזן יקרא שם הבת אשר יצוהו האב וצווח אבי הבת שיעמדו עמו לד"ת ויציית ד"ת ויקראו אותו לתורה ולא אבו שמוע וקרא החזן מעצמו שם להבת ובא השאלה אם הקהל יש להם כח ע"ז ואם מהני שם שנקרא שלא עפ"י האב והשבתי מבואר בחו"מ סימן ב' טובי העיר שהמחום ב"ד עליהם וכו' וטובי העיר שלנו לא המחום הציבור רק לפקח בצרכי צבור לא לשפוט בין אדם לחברו או לענוש דע"ז יש ב"ד מורי הוראה בפ"ע ועוד מבואר בשו"ת מהר"ם מינץ סימן ס"ג דפסק מהר"ם הקהל שהחרימו למאן דציית דינא יכול לכופם להתיר לו נידויו ואפילו אמר באמירה בעלמא צייתי דינא קרעינן ליה פתיחא כ"ש שלא להחרים לכתחלה ואפילו יחיד נגד רבים עכ"ל.

ולענין השם בשו"ת ד"ח ח"ר בא"ע סנ"ט הביא מהג"פ סימן קכ"ט ס"ק צ"ב דכתב בדעת מהרח"ש דנסתפק אם כל כמינייהו דשאר אנשי לקבוע שם שלא ברצון האם עיי"ש ובסוף ספר גלגולים בלקוטים בסוד חיבוט הקבר מבואר השם שקוראין לו אביו ואמו הוא נחשב למעלה בכה"כ וכן הוא ג"כ נקרא למעלה כי הדברים אינם במקרה כי הקב"ה מזמין אותו בפי אביו ואמו שיקראו לו שם זה ולכן ר"מ ור"י היו בודקין בשמא ואחז"ל אשר שם שמות בארץ א"ת שמות אלת שמות ונמצא השם שקורין אותו אביו ואמו הוא השם של הנשמה הקדושה עכ"ל ואפשר מה"ט נוהגין לקרות בשם כשעולה לתורה דהשכינה אצל התורה כמ"ש רוקח הובא בב"י א"ח סימן תרכ"א וכיון דהמנהג במקום זה ליתן עליה לאבי הבת לקרוא שם אין לבטל המנהג דאפי' במידי דלאו ממון המנהג עיקר ואין לבטלו כאשר הוכיח מהרי"ק בשרש טי"ת ואם כן מחויבים הקהל ליתן לו עליה שיקרא לה שם חדש אשר יקבנו דאפילו למהרח"ש דנסתפק מ״מ הוי כחיוב ודאי שכבר חל החיוב על הקהל ליתן לו עליה מחמת המנהג שנעשה חיוב וספק פרעון כי שמא מה שקרא לה חזן שם מעצמו אינו שם והחיוב במקומו.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה