תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קמט
ששאל אחד החזיק בשכירות רגאל והושיב לגיסו לשענקר ופעם אחת היה להם דו"ד לפני הרב על חזקת הרגאל ועשה פשר ביניהם ותוך הפשר נכתב גם כן שלא יוכל בעל החזקה לסלק גיסו מהשענק זולת אם יזיק לו ובעל הרגאל היה לו רחיים ופרנסתו ממנה לימים שטפו המים את הרחיים ולא היה לו שום פרנסה וביקש להוציא גיסו מהשענק.
והשבתי במרדכי פרק השואל כתב דאם העני משכיר וצריך למכור בית המושכר מחמת שאין לו פרנסה אינו כנפל ביתו והביאו טו"ז סימן שי"ב ונסתפק בו אי מיירי בשכר לזמן והוא תו"ז או בסתם ולענין השלשים יום או יב"ח של הודעה אך מלשון הרא"ש בהשואל וטוש"ע סימן שי"ב ס"א מוכח דהעני ואין לו מה יאכל יותר סברא שיוכל משכיר להוציא לשוכר מאם נפל בית משכיר ואם כן אפילו יהא ספ"ד הבית שענק בחזקת המחזיק כיון דהשענקיר מכחו יושב בה וכדקי"ל בפרק השואל בספק קרקע בחזקת בעליו אף דאידך יושב בה וכ"ש דאין ספק במשמעות דברי מרדכי מוציא מודאי דברי רא"ש וטוש"ע דלא אמרו דמשום פרנסתו א"י להוציא לשוכר רק בתוך זמן שקצבו וכאן דאין לשענקר זמן קצוב אף דיהא כחנות דצריך הודעה יב"ח כאן אין צריך הודעה כלל.
אך כיון דנכלל בפשר שלא יוכל להוציא לשענקר רק כשיזיק לו השענקר והרי אינו מזיק לו כלל ומן השמים אזקי לו ואפילו לא נעשה הפשר בקאג"ס מ"מ הרי נשאר השענקר אח"כ בבית השענק ולפני הפשרה היה בעל החזקה יכול לסלקו ונתחדש בפשרה שלא יוכל לסלקו הרי החזיק מאז והלאה וקנה בחזקה דזה הוי חזקה לקנות אף דישב בה מכבר וכמבואר בנמ"י פאז"נ בד"ה פשיטא האי משכנתא וז"ל דלאחר שירד בה וזכה בה מיירי דאי אמר לא מסתליקנא והודה לו בעל השדה לא מסתלק דעכשיו מחזיק בקרקע בתנאי זה וב"י ביו"ד סימן קע"ב כתב וז"ל הרמב"ן והרשב"א פרשו דאפילו לאחר מתן מעות וגמר מעשה כיון שהקרקע ביד המלוה יכול למחול זכותו ואפילו בדיבור לבד ונתבאר הדבר יפה בשיטת ת"ר שהרי זה כמחזיק עכשיו בקרקע זה ברשותו של לוה על תנאי שלא יסתלק וכיון שכן זכה זה בתנאי ואין לוה יכול לסלקו עכ"ל וה"נ כיון דבפשר זה נסתלק הדין ונתרצו בזה ונשאר מחזיק בשענק על דעת שלא לסלקו כשלא יזיק לו הרי קנה בית השענק לישב בו וגם לענין מזיגת השענק הוי כפועל שהתחיל במלאכה על דעת להיות פועל אצלו עד שיזיק לו דאין בעל הבית יכול לחזור בו כמבואר בחו"מ סימן של"ג וגם אם כלתה זמן שכירות הרגאל אח"כ דאזי נפסק גם כן שכירות השענקר מכל מקום כששכר שנית הרגאל והניח להשענקר בשתיקה סתמא על דעת תנאי הראשון הניחו וכדמסקי ש"ך וטו"ז בסי' של"ג ס"ח.