תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קכה
שאלה קהל הרוצים לסדר ישיבת ביהכנ"ס שיהיו פני כולם למזרח ויש מערערין כי מנהג מכבר דאותם שיש להם מקומות בכותל מזרח פניהם כלפי העם למערב וכן היושבים בכותל דרום וצפון אין פניהם למזרח זולת בעמידת ח"י ברכות. ונראה אם אין כונתם להתדמות לעכו"ם בבית תפלה שלהם אין איסור כמ"ש כה"ג בנוב"ת חא"ח סח"י לענין לשנות תבנית ביהכ"נ לשמנה צלעות.
ואדרבה נראה כיון דעזרת נשים במערב או בצפון ודרום ראוי דוקא לסדר ישיבת אנשים באופן שלא יזונו הנשים עיניהם מהאנשים כדאיתא בספרי הובא בילקוט שמעוני שמואל חית וז"ל בבואכם העיר וכו' כל האורך הזה למה מביטות בנוייו של שאול היו ולא היו שבעות ממנו דברי רבי יהודא א"ל ר' יוסי אם כן עשית בנות ישראל כזונות והלא כשם שאי אפשר לאיש לזון את עיניו מאשה שאינה ראויה לו כך אי אפשר לאשה לזון את עינה מאיש שאינו שלה עכ"ל ור' יוסי נימוקו עמו והלכה כמותו ועוד מדאמר הלא משמע דאי אפשר שיחלוק אדם על זה רק ר' יהודה לא חש למאי דאמר ר' יוסי אם כן עשית דכמה איכא בשוקי כיוצא בהן וק"ו במקום קדוש דאסור והגם דדורת שלפנינו לא נזהרו בזה כבר אמרו בפ"ק דחולין וא"ו ע"ב וכתת נחש הנחושת וכו' אפשר בא אסא וכו' והא דתנן במדות פ"ב מ"ה וחלקה היתה בראשונה והקיפוה כצוצרה שהנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהו מעורבין וכן הוא בפרק החליל נ"א ב' וכיון דישבו הנשים מלמעלה בהקף העזרת נשים אם כן ראו הן בפני האנשים שלמטה אין דנין אפשר מאי אפשר כדאיתא בפ"ק דחולין די"ב וה"נ לא היה אפשר מלהקיף מחמת רבויין וגם לעכב ע"י הנשים שלא יבאו לראות לא היה אפשר תדע דהא בראשונה כשהיתה חלקה היו באין לידי קלות ראש כדאיתא בפרק החליל שם ומ"מ לא עכבו בידן אלא דאחר דמצאו היתר להקף בכצוצרה עשו תיקון זה ובא"ח ס"ס ק"נ סדר הישיבה כל העם פניהם כלפי הקודש וזקנים פניהם כלפי העם משמע דכל העם פניהם למזרח דשם ההיכל רק הזקנים פניהם כלפי העם ועכשיו נשתנה הסדר לפי שקונין המקומות כמ"ש הלבוש והיינו דהיושבים במזרח אינם דוקא הזקנים עכ"פ חזינן דאין ריעותא אם פני כל העם למזרח.