אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קיד

סימן קיג

שאלה ראובן נפל לו מרגליות בירושה ומכרה לשמעון ושמעון מכרה לאחר וליתא בחזרה ונודע שנתאנה ראובן ביותר משתות אך שמעון לא הרויח בה רק פחות משתות.

נ"ל דחייב שמעון להחזיר לראובן מה שנתאנה כיון דבטל המקח ושמעון מכר מרגליות של ראובן והזיקו בידים ואדם מועד לעולם בין בשוגג בין במזיד ול"ל דאנוס הוא דלא אסיק אדעתיה ששוה כל כך כיון דשכיח מרגליות ששוה הרבה ותלוי במבינים וכמ"ש טו"ז בחו"מ סימן ע"ב ס"ח ואף דכתב טו"ז שם דמסתמא מחייב הנפקד עצמו בכל שוייו וזה לא שייך הכא דלא קיבל שמעון עליו שמירתו הטו"ז היצרך לזה לחייבו כשלא הזיקו בידים רק נאבד אבל בהזיקו בידים א"א לפוטרו רק באנוס במידי דלא ה"ל לאסוקי אדעתיה מחמת דלא שכיח כדאי' בחו"מ סימן שע"ח ול"ל דכאן כיון דמכרו ראובן לשמעון הוי כהרשהו למכרו לאחרים והוי כאומר לחברו קרע כסותי דפטור בשלא בא לידו בתורת שמירה כדאיתא בסימן ש"פ דשא"ה דידע הניזק משא"כ כאן דלא ידע לא הרשהו להזיקו ועיין סי' רל"ב סי"ח בהג"ה די"ח דהסרסור חייב אף דנפסד ביד הלוקח ולא חייב הלוקח משום מזיק כי לא עשה הלוקח בידים רק פשע מה שלא בדקו ומת השור ממילא מחמת המום ול"ל כיון דראובן גם כן טעה ע שמעון מחמת טעותו וראיה מחו"מ סי' קכ"ו סי"ד ועיי"ש נתיבות דאם היה מונח חפץ של ראובן אצל שמעון וטעה ראובן וסבר שהוא של שמעון והודה לשמעון שהוא שלו ואח"כ נתן שמעון החפץ לעכו"ם במתנה דחייב שמעון לשלם לראובן דיותר יש לאדם ליזהר שלא יזיק משלא יוזק כמ"ש תוספת בב"ק ובכ"ד וכיון דמזיק חייב אף בשוגג מה לי שהטעות היה ע"י אחר או ע"י בעל החפץ עכ"ל הנתיבות ויל"ע מן חו"מ סימן רל"ב סי"ג דמוכר דבר שהיה מום בממכרו ועשה בו הלוקח מום אחר קודם שנודע לו המום הראשון אם עשה דבר שדרכו לעשותו פטור ואפשר משום דסתמא ידע המוכר שיש בו מום ואפסיד אנפשיה עיי"ש בסמ"ע ס"ק מ״ם ולכן אפילו גם המוכר לא ידע אין הלוקח צריך להאמינו וגם כיון דסתמא ידע לא ה"ל ללוקח לאסוקי אדעתיה שיש בו מום ומוכר לא ידע בו.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה