תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן ע
בשו"ת מים חיים חחו"מ ס"ה כתב אם אמר איך גיב דיר איין אדרוף כלשון הסוחרים הנהוג בעתים הללו יראה לפע"ד לפי הידוע שעתה נהגו כל הסוחרים ליתן אדרוף ואין כונתם לקנות באדרוף כלל אם כן לא הוי כערבוני יקון המבואר בסימן ק"צ ס"י דקנה נגד מעוהיו דאיכא אומדנא דמוכח דלא רצה כלל לקנות באדרוף רק שיהא אדרוף מחול לו במתנה אם יחזור והובא בפ"ת לחו"מ סימן ר"ז סי"א ולע"ד אדרבה איכא אומדנא להיפך דודאי לא יקשר עצמו שאם יחזור יהא ערבונו מחול והמוכר יוכל לחזור בלא כלום תדע דתוס' פא"נ דף ס"ו בסד"ה ומניומי כתבו הא דל"ק מוכר הערבון אע"ג דתפיס ליה היינו משום דלא קני לוקח כפלים דאיהו לא תפיס עכ"ל וקשה מה בכך זה תפיס וזה לא תפיס אע"כ דאנן סהדי דלא נתחייב לוקח שיהא ערבונו מחול כשיחזור בו אלא אם גם כשמוכר יחזור יחויב מן הדין לכפול הערבון ואם אמרינן אומדנא זאת לבטל מה שפירש לוקח בפיו להתוס' עכ"פ להרמב"ם נימא כשלא פירש לוקח כלל וגם מוכר לא קבל עליו כלל לכפול הערבון דודאי גם לוקח לא קבל עליו חיוב זה וחילוק זה תמצא בשי"ת רשב"א שבב"י תו"מ סימן קע"א סל"ג וכ"ש כאן דאצ"ל רק שלא יהא אומדנא שנתחייב שיהא מחול ערבונו ועוד ידוע דנותנין אדרוף כדי לעשות קנין כסף או לתחלת פרעון ופעמים נותנין רק פרוטה גם המנהג דבין לוקח בין מוכר חוזר פוסקין מש"פ ולדברי מ"ח למה כיון שלא נותן לקנות כלל ועיין מ"ש בסימן רכ"ו ועיין טו"ז חו"מ סימן ק"צ ס"ב.