תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן סט
ואורת הסתימה נקב השן בגופס ואינה יכולה להסיר הסתימה והוא לרפואה אי חייץ ובינת אדם החמיר וראייתו מהש"ך יו"ד סימן קצ"ח ס"ק י"ד לדעתי אינה ראיה דהא כתב הש"ך שם בס"ק י"ג דדעת רמב"ם וראב"ד ור"ת וס"ת וסמ"ג ורשב"א וכמה גאונים דחציצה דסעיף זח"ט אינה לבעלה רק לטהרות משום דגרסו בש"ס ולית הלכתא ככל הנהו שמעתתא עיי"ש והרי זה שהביא הש"ך בסקי"ד מימרא דשמואל מהנהו שמעתתא הוא לפי הנראה דע"כ מימרא דשמואל שהביא בה"ג דכוחלת לרפואה חוצץ היינו נמי חוץ לעין כמו בלפלוף דהחילוק בין תיך העין לחוץ לעין משום דדמעה שבתוך עין מלחלח כמ"ש תוספת בנדה דף ס"ז וה"נ לא גרע בוחלת מלפלוף כמ"ש הרא"ש במקוואות סכ"ז וא"כ מדינא היה לנו לפסוק כרוב הפוסקים דלית הלכתא נמי בהא דשמואל דכוחלת חוץ לעין לרפואה אלא דהס״ע חשש לחומרא אבל בית הסתרים קיל טובא לענין כמה ספקות כדאיתא בסימן קצ"ח סכ"ה וכ"ו ובסימן קצ"ט סי"ב ויש טעם לחלק לפי דעת הריטב"א דהא דצריך ראוי לביאת מים בבית הסתרים רק דרבנן והובא בסד"ט קצ"ח ס"ק כ"ג ואם כן נהי דהחמיר הש"ע לענין מיעוט המקפיד בחד דרבנן מנלן להוסיף חומרא בתרי דרבנן וגם למאן דס"ל דבית הסתרים צריך מה"ת ראוי לביאת מים מ"מ לענין מיעוט המקפיד קיל דנהי דאחמרו רבנן במקום דצריך ביאת מים ממש לא אחמרו במקום דתורה הקילה ולא הצריכה רק ראוי לביאת מים כמ"ש סד"ט סוף ס"ק כ"ג ומצאתי בשו"ת רע"ק איגר לה"ה סימן סמך כתב כן לענין טבעת ברחם להקל מה"ט עיי"ש ובעיקרי דינים סימן כ"ב ס"ז כתוב גם כן להתיר באשה שנתנה אספלנית באותו מקום משום רפואה דאם אינה מסירה בשעת תשמיש אינו חוצץ וכן בטבעת ומטעם דלא מבעיא דלא הוי מיעוט המקפדת דאדרבה מקפדת שלא להסירה ובשואל ומשיב הראשון ח"ג סימן כ"ז כתב להיפך והבינת אדם דאם השן תותבת לנוי חוצץ ואם לרפואה אינו חוצץ ואף דראייתו שם מדברי ר"ש שבסוף מקואות דלפיכך בשל מתכות אינו חוצץ משים דסכנה להסיר הקוץ יש לדחות חדא דהתם סכנה ועוד דרבנן ס"ל דגם במתכות חוצץ ועיין בשו"ת רע"ק הנז"ל מ"מ י"ל בבית הסתרים מודו כ"ע וכמ"ש גם נראה דסיתום נקב השן עדיף דבשלמא כחול שחוץ לעין שכוחלת לרפואה חוצץ דעומד מלמעלה ולא חשוב מחובר ובקל תוכל להסיר משא"כ הגיפס שתוך נקב השן מחובר היטב עד שכמעט א"א להסיר זה לא הוי חציצה וכמבואר בפרק לולב הגזול דף ל"ז כיון דחבריה כגופיה דמי ועוד בשלמא כוחלת לרפואה וכן קוץ התחוב אינה מבטלן להשאר שם לעולם רק לפי שעה עד שתתרפא משא"כ בסיתום נקב השן דמבטלתו לעולם כיון דסותמת על דעת שלא להסיר ובפרק הוציאו לו דף נ"ח אמר כיון דמצי לבטל י"ל דלא הוי חציצה הגם דאמר שם רק דרך דחוי שלא יפשט הבעיא מ"מ אם מבטל לחלוטין ודאי לא חייץ דאל"כ איך יעלה על הדעת די"ל כיון דמצי לבטל לא חייץ ובר"פ כסוי הדם אמר ליתב ולכבטלו קמוסיף אבנין לא ליבטליה הוי חציצה מבואר דכשמבטלו שישאר שם לא הוי חציצה ונ"ד עדיף מטבעת ברחם דאינה מבטלת להשאר שם לעולם דעכ"פ בלדתה צריכה להסיר ומ"מ התירו האחרונים.