אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן מו

סימן מה

מעשה בא לפני ברו"ש שנשתתפו ולוו מן לוי שני אלפים ונתנו שטר וטיבלאציא ללוי ואח"כ חלקו רו"ש והיה סכסוך ביניהם ונתפשרו שישלם שמעון י"ב מאות וראובן ישלם רק שמונה מאות ונתנו כ"א וועקסל ללוי על הסך שנתפשרו רק לוי לא החזיר שטר ראשון כדי שיוכל לגבות ממי שירצה ועתה חוזר בו שמעון ויל"ע נהי דאיתא בחו"מ סימן י"ב ס"ז וסי"ג דפשרה ונתן שטר א"י לחזור היינו אם נתן שטר ליד שכנגדו דשטר ל"מ רק כשיגיע ליד המקבל כדאיתא בחו"מ סימן קצ"א וסי' רמ"ה ס"א וכאן לא נתן שמעון ליד ראובן כלום וגם לא אמר ללוי שיזכה בהוועקסל בעד ראובן ולוי רוצה לגבות התצי מראובן. ונראה דא"י שמעון לחזור בו לפמ"ש תוספת בפרק הנושא דף ק"ב בד"ה אליבא מתוך שטרח ליתנו בשטר בכה"ג גמר ומקני עיי"ש ואם כן ה"נ טרח ליתנו בשטר ללוי להתחייב ללוי בעד ראובן גמר ומקני.

ועוד לפימ"ש רשב"ם בפג"פ דף קע"ג ע"ב בד"ה גמר ומשתעבד בלב שלם ושליחותא דערב קא עביד מלוה כאלו הוא עצמו הלוה עכ"ל ה"נ שליחותיה דראובן קעביד שמעון כשנתן הוועקסל על פיו ללוי וכאלו נתנו שמעון לראובן.

ועוד לפמ"ש הרמ"א בטור א"ע סימן ק"כ וז"ל האומר לעדים כתבו גט ליתנו לאשתו אין צריכין לזכות לו הנייר קודם כתיבה אלא אע"ג דכתבו מדדהו ויהבו לה כיון דבשליחותיה קעבדי מכי יהבו לה בשליחותיה דבעל כמאן דיהבי לבעל והדר בעל ויהיב לאיתתא דמי דכיון דמזכי לאיתתא בשליחותיה אקנויי אקני לבעל לגרושי ביה ונמצא זכות הבעל וגירושי האשה באין כאחד עכ"ל וה"נ כשהגיע הוועקסל של שמעון ליד לוי בשליחותיה דראובן זכות ראובן ולוי באין כאחד ואף דגם מעיקרא היה יכול לוי לגבות כולו ממי שירצה מחמת חיוב שטר ראשון שכתבו ע"ק זה בעד זה אם כן אין כאן זכות ללוי לכאורה מ"מ הוי שמעון מתחייב ללוי בעד ראובן חוב חדש דמעיקרא היה רק לוה על אלף ז"כ ועל השאר היה ע"ק ואם יגבה ממנו לוי היה חוזר על ראובן על המותר מן האלף וגם אם לוי ימחול הערבות לא היה יכול לגבות משמעון יותר מן אלף ז"כ ועתה נתחייב שמעון שני מאות ג"כ חיוב עצמו ללוי בעד ראובן וכ"ש אם מתחלה לא היו רו"ש ע"ק זב"ז דיש זכות ללוי באותו וועקסל שנתן לו עתה שמעון ולכן אף דעכשיו פייס שמעון ללוי שיגבה האלף ז"כ מראובן בכח שטר ראשון חוזר ראובן על שמעון באותם שני מאות וכ"ש אם עדיין לא פרעו דכופין את שמעון לפרוע י"ב מאות ללוי אפילו לוי אומר דלא שנא לו לגבות מזה או מזה. ב) וששאלת על דברי מחהש"ק בסימן תנ"א סק"מ דלטעם ראשון של מרדכי א"צ לערות היין מהכלי לפני פסח הא אם יהא כבוש בפסח נהי דיש ששים עכ"פ יצא משהו בפסח ויאסר ודברי מחהש"ק מוכרחין בלשון המג"א י"ל עפימ"ש המרדכי ס"פ גיד הנשה אהא דעירוי ג"פ מכשיר הכלי נימא כי יהב מים בלע מיד מהמים ואסרו יין הבלוע בכלי להמים הנבלעין וכי הדר פלט במים ה"ל מים במים מב"מ ואוסר במשהו לר' יהודא וכן הא דתנן קדרה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנ"ט נימא הקדרה תחלה בלעה מן החלב ונאסרה מטעם הבשר שבה וכי פלטה לה ה"ל חלב נבלה מב"מ וליתסר במשהו אלא ודאי חלב היתר שנבלע וחלב שבחוץ מצטרפין לבטל טעם הבשר שנבלע בקדרה וכן מים שבחוץ מצטרפין עם המים הנבלעין לבטל יי"נ הנבלע ותה"ד סימן קפ"ג סיים דחלב שבקדרה בחוץ וחלב הנבלע הכל אחד הן ואין מחלקין אותן עיי"ש ואם כן אף דכשעירו חלב זה ובשלו בקדרת בשר זה פעם שנית חלב לא אמרינן דכבר נתבטל טעם בשר הבלוע מכבר רק עתה פולט מחדש ואוסר אם ליכא ששים מ"מ בפעם ראשון כ"ז שלא הורק חשבינן הבלוע בקדרה מכבר עם הבלוע מעתה ועם מה שהוא בעין בקדרה מחובר הכל יחד ותערובת אחד ולא אמרינן שפולט אחר שנבלע מהחלב לאסור מב"מ וא"כ ה"כ כיון לפני הפסח נתבטל כל הבלוע בששים וחשוב הכל חיבור אחד הבלוע עם מה שבתוכו בעין ממילא זה שנשאר בכלי תוך הפסח אינו חוזר וניעור כיון שמעורב ועומד מזמן שנתבטל דלח בלח אינו חוזר וניעור אף אם ינענע אותו הרבה בפסח.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה