אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן מה

סימן מד

מעשה ראובן קנה סוס מן שמעון דהיינו פסקו הדמים ולא עשה שום קנין וא"ל ראובן לשמעון שישלח אחד להביא לו הסוס ושלח ראובן גוי והוליכו הגוי על הגשר ונפל הסוס למים ומת הנה ראובן לא קנה הסוס ע"י משיכת הגוי מרשות שמעון לסימטא דאין שליחות לגוי נמצא בעוד שהיה הסוס ת"י הגוי היו רו"ש יכולים לחזור מהמקח וכמבואר בנה"מ סימן פק"ח ונמצא סוסו של שמעון מתה אך יש לדון כיון דא"ל ראובן שישלח לו הסוס ע"י שלוחו הגוי והוציאו שמעון מרשותו על פיו יהא אחריותו על ראובן ובבע"ת שער נון ח"ג ס"ז הביא דפליגי רמב"ם ורמב"ן באמר מלוה ללוה או מפקיד לנפקד שלח לי מעותי ע"י קטן או גוי ושלח דלרמב"ם האחריות על המלוה ומפקיד ולרמב"ן אחריותו על לוה ונפקד וכתב גד"ת כיון דהטור פסק בסימן קכ"א כהרמב"ם דהאחריות על המלוה ומפקיד נראה דלא חש לסברת רמב"ן וכ"פ בחו"מ ריש סימן קכ"א כרמב"ם וקצו"ח שם פסק כרמב"ן ונה"מ החזיק בפסק הש"ע ובערך ש"י שם העלתי דזה תליא במחלוקת ראשונים והובא ברמ"א חו"מ סימן ש"פ ס"א בזרוק מנה לים אם חייב מדין ערב והב"י בחו"מ סימן קכ"א הביא הא דבעה"ת דפליגי בזה רמב"ם ורמב"ן ונראה מה דסתם בש"ע דאצ"ל והפטר משום דלוה ונפקד מוחזקים ומ"ש בדרישה דרמב"ן מודה דאצ"ל והפטר דבריו דחוקים מאד מאד והמעיין בבעה"ת יראה דאינו וכ"כ הב"ח דפליגי רמב"ן ורמב"ם ולפימ"ש בנמ"י בפרק השואל בשם הרנב"ר דאפילו אמר לו הכישה במקל ואתחייב אני לך פטור דל"ד לזרוק לים ואתחייב אני לך דחייב משום דאזיל לאיבוד וא"י להחזירה ולפ"ז צ"ל מ"ש הרמב"ן דבא"ל שלח ע"י גוי והפטר פטור שאני פטור דא"צ קנין אבל להתחייב צריך קנין ועיין ר"ן בפ"ק דקידושין אהא דתנם על הסלע בד"ה וכתב הרמב"ן סוף דבר בין מת הסוס ע"י אונס בין ע"י פשיעת הגוי אי אפשר להוציא מיד ראובן המוחזק ואי תפס שמעון אין מוציאין מידו ואפילו א"ל ראובן לשמעון שלחהו לי ע"י הגוי ואני מקבל עלי אחריות י"ל דפטור ראובן כיון דלא עשו שום קנין ופליגי הראשונים אם שומר חייב בלא משיכה ע"י שנסתלקו הבעלים כדאיתא בחו"מ סימן רצ"א ס"ה ומשום ערבות ליכא כיון דלא בא ליד הגוי שיזכה לעצמו כאשר ביארתי בערך שי סי' קכ"א.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה