אור ברסלב

תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן לה

סימן לד

שאלה ראובן קנה בחנות סחורה בעד שבעה ז"כ ונתן באנקינאט מעשרה ז״כ ומנה לו בעל החנות השלשה ז"כ על השלחן בפני ראובן והלך בעל החנות ליתן סחורה לאחר ואח"כ בא ראובן לבעל החנות שנחסר מהשלשה ז"כ אחר שראובן לא לקחם מיד והעלים עיניו והיו שם ערלים.

הנה בח"ס חו"מ סימן קפ"ז נשאל בכיוצא בזה והשיב דמטבע לא בקנה בחליפין אפי' שוה בשוה וכן שטרות אם כן כיון שלא מסר לידו רק הניח על השלחן לא נקנה לראובן וגם לא נעשה שומר עליו דלא אמר הנח לפני ועוד הסכמת הש"ך דשומרים בעי משיכה ובלא"ה לא מחייבו ע"כ מה שטען בעל החנות דהיה לך לנטלו ולך נאבד ועכ"פ אילו היית שואל אותו מאתי מיד בעוד הערלים כאן הייתי חופש אותם ולא היה נאבד אין טענתו טענה את"ד והובא בפ"ת לחו"מ סימן צ"ה וסימן ר"ג.

ואני תמה איך מדמה שמירה לפרעון חוב הלא מבואר בנ"י פרק המקבל וברמ"א חו"מ סי' קכ"ו סנ"ו דאם הראה לו מעות ליטלן בחובו ולא נטלן ונאבדו דפטור ואף דמבואר בנ"י שם דהראה לו מעות וא"ל טול משם וקבל עליו ופשע עד שנאבדו דפטור מ"מ ה"נ באמר הנח לפני הרי קיבל עליו ובסמ"ע בסימן קכ"ו שם ס"ק כ"ד מבואר דהיכא דהנחת המעות סמוך וקרוב למלוה אפילו סתמא ולא גילה המלוה דעתו דקפיד שיתנו לידו אף דלא גילה דעתו בפירוש להיפך נמי הוי פרעון וצ"ל דס"ל לסמ"ע מ"ש הנ"י דקבל עליו היינו דשתק ולא מיחה וכן מוכח מהגהת רמ"א מדהשמיט מ"ש הנ"י וקבל עליו אם כונתו של הנ"י שקבל עליו בפירוש איך ישמיט רמ"א זה אע"כ כמ"ש וכיון דכל הסעיף מיירי דשתק לוי ולא מיחה דאל"כ אין דין מעמ"ש כלל לא הוצרך רמ"א לכותבו ונ"י כתבו רק לטעם ועיין נתיבות סי' רצ"א ס"ב סק"ה בשם מהרי"ק דכשיש זכות להשוהק שתיקה הוי כהודאה ועיי"ש במהרי"ק אפילו דיש בו נמי צד חיבה מ"מ כיון דיש נמי צד זכות הוי כהודאה וקבלה בפירוש וה"נ יש בו צד זכות דנקנה לו המעות תיכף ואין המלוה רשאי לחזור וליטלם ויצטרך לתבוע עוד ממנו וכדאיתא בחו״מ סימן קכ"ה דבמלוה הולך כזכי דמי דהוי זכית למלוה כל שיצא מיד הלוה אפי' אינש מהימנא הוא וכן במעמ"ש שאמר ראובן הלוה לשמעון מנה שיש לי בידך תנוהו ללוי מלוה שלי סגי בשתיקת לוי וכמבואר בתשובת הרא"ש ובטור הובא בסמ"ע וש"ך ועיין נתיבות סימן שד"מ דלא צריך קנין לפרעון דמיד דנתרצה המלוה במה שייחד הלוה לפרעון הוי של מלוה והוכיח בן מהש"ס וכ"ש בהנח לפני ואפי' א"ל הנח סתם הוי בעיא בש"ס ב"מ פ"א ב' א"כ נהי דשומר פטור דהמע"ה כאן בעל החנות מוחזק ובספיקא דדינא גם בספק פרעון פטור הלוה.

גם י"ל קצת כיון שדרך בעלי חניות למנות המעות על השלחן לפני הקונה ובעל החנות הולך ליתן ולישא עם קונה אחר סתמא ע"ד המנהג נתן לו הקונה העשרה ז"כ שיחזיר לו המגיע על השלחן לפניו דלעולם סתמא ע"ד המנהג כונתו כדאיתא ביו"ד סי' קע"ד ס"א ובחו"מ סימן ס"א ס"ה ובח"ס לא מיירי בחנות ועיין נתיבות סימן ק"ן דכתב דאם המלוה נתרצה ואמר הנה במקום פלוני ולא נטלם ונגנבו אח"כ פטור הלוה במבואר בסימן קכ"ו ס"ט הרי דל"צ לומר הנח לפני ולע"ד אפילו מניחם לוה לפניו שיטלם המלוה ושתק המלוה הוי כקיבל עליו ובמ"ש.

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה