תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן ז
נשאלתי מבני ר' מאיר דוד מי שפסק שכירות לסרסור כדי להטעות חברו במדידת הסחורה אם חייב לשלם לו והשבתי דזה יתבאר ממ"ש ר"ן ורא"ש בע"ז דף ס"ג באתנן דפריך הש"ס הא לא משך דהקשו הא מ"מ חייב משום שכירות דא"צ קנין ותרצו דמ"מ אינו חייב רק במעות ולא קנה גוף החפץ ואף דכתב הרא"ש דביאה דבר שנותנין עליו שכר הוא מ"מ גם זה נותנין עליו שכר סרסרות ואפי' על דיבור כדתנן הא"מ בשכר שאדבר עליך לשלטון והרי גמר פעולתו ואף דמדינא צריך להחזיר האונאה מ"מ סרסור זה גמר פעולתו והשיב לי דא"כ למה אם לקח שוחד חייב להחזיר וחפשתי ומצאתי בנתיבות סימן טית דכתב דשוכר עדי שקר ופרע השכר א"צ להחזיר והביא ראיה מאתנן ועוד ראיה מר"ה וחילק דבשוחד דהלאו על לקיחת השוחד אעל"מ משא"כ באתנן ושוכר עדי שקר האיסור אינו על השכר ממש עיי"ש והגם שכתב דא"צ להחזיר מ"מ ודאי גם לכתחלה חייב לשלם כדמוכח מהא דאתנן.